תלתן אלכסנדרוני

מין זה שייך לסוג גדול ומגוון במשפחת הקטניות (לשעבר הפרפניים), בסדרת הקטניות. מספר מיניו מגיע ל-280. בארץ 51 מינים, והריהו הסוג השני בגודלו (במספר מיניו) בארץ, אחרי קדד. הארץ משמשת מרכז חשוב בתפוצתו העולמית ובמחקר הסוג.

רוב המינים בארץ הם עשבים חד-שנתיים זקופים, מיעוטם עשבים רב-שנתיים.

עליו תלתניים, כלומר מורכבים משלושה (תלת) עלעלים. אין הוא הפרפרני היחיד שעליו תלתניים, אך הוא שזכה בשם. ברוב מיני התלתן יוצאים כל 3 העלעלים מנקודה אחת, במינים ספורים נישא העלעל האמצעי על פטוטרית קצרה מעל מפגש שני העלעלים הצדדיים.

התפרחות לרוב קרקפות מרובות-פרחים. הפרח פרפרני, מייצר צוף. החרק חונה על משוטי הכותרת וחותר לצוף שבצינור הפרח, וכך הוא מוריד את הסירה וגורם להזדקרות האבקנים (או מאוחר יותר – הצלקת) המסתתרים בה.

התרמיל כלוא בגביע, אינו נפתח, מספר זרעיו מועט. הוא מצוייד בשיניים או ווים, ומופץ כשהוא נאחז בנוצות של עופות או בשיער של יונקים.

בני הסוג נבדלים מהסוג הדומה שברק (ר' ערך שברק) בעלים ובאבקנים: עלי השברק ריחניים והם נושאים בלוטות או שערות בלוטיות, ועלי התלתן אינם כך; ותשעה מתוך עשרת האבקנים של תלתן זיריהם מאוחים לצינור בעוד העשירי חופשי, בעוד שבשברק כל עשרת הזירים מאוחים.

בתרבות מגדלים תלתן למזון לחיות-המשק כמספוא ירוק או מיובש כחציר, למרעה ולזבל ירוק במחזור הזרעים. מועיל גם כצמח-דבש לדבורים.

תלתן אלכסנדרוני הוא מין תרבותי חד-שנתי של תלתן, שמגדלים אותו למספוא לבהמות, ועתים הוא מתפשט בבר כפליט-תרבות, בעיקר בבתי-גידול מופרעים.

פורח באפריל–מאי. הקרקפות נישאות על עוקצים בראשי ענפים. התפרחת צפופה, דמויית ביצה קצרה. הפרח לבן. בצינור הגביע 10 עורקים. הפרח נותר זקוף בקרקפתו גם אחרי ההפריה, וצינור הגביע אינו מתנפח אחרי ההפריה.

העלים שעירים, דוחי-מים. העלעל מוארך, אורכו פי 2–3 מרוחבו, לפעמים משונן עדינות (השיניים הם קצות עורקי העלה). העלים העליונים נגדיים.

עלי הלואי תמימים, מסתיימים בקצה מחודד.

כתב: מייק לבנה

הצמח במקורות

התלתן (ללא ציון המין) מופיע במקורות גם כצמח למאכל אדם: "תלתן של מעשר שני תאכל צמחונים" (מעשר שני ב', ג'). אך כוונת הכתוב היא לא לצמחי התלתן הגדלים בר בארץ, אלא לצמח המכונה בפי העם בשם "חלבה".

ישנם ממיני תלתן המקובלים מאוד ברפואה העממית הערבית - לטיפול בחליים שונים, פיזיים ונפשיים.