עוקץ-עקרב עגול-עלים

עֹקֶץ-עַקְרָב עֲגֹל-עָלִים הוא בן-שיח של גבעות גיר בחבל הימתיכוני ובקרקעות מדבר. תפרחתו חד-צדדית, כפופה כשבלול או כזנב-עקרב. שמו הלועזי משמעו "נמשך לשמש", אך אין פרחיו פונים במיוחד לשמש. זה הצמח היחיד שראשי התיבות של שמו העברי חוזרים 4 פעמים: עעע"ע. העלים אכן עגולים פחות-או-יותר, אורכם 1 ס"מ. הגביע שאיר, נשאר על הגבעול זמן מה לאחר פיזור הזרעים.

עוקץ-עקרב עגול-עלים פורח כל הקיץ, מאפריל עד ספטמבר. הפרח קטן, משפכי עד מסמרי, צבעו לבן עכור עם מרכז צהוב עז. עלי הכותרת מאוחים, רק בקצה הם מפורדים ל-5 אונות. בקצה כל אונה מזדקרת שן הפונה פנימה. האבקנים נישאים על צינור הכותרת. במהלך הפריחה נפתחים פרחי התפרחת בזה אחר זה מלמטה למעלה, וכל קטע פורח מזדקף ומתיישר מתוך השבלול. התפרחת ללא חפים, הפרחים יושבים. הפרח מואבק על-ידי דבורים קטנות.

שכיח מאוד, גדל בכל אזורי הארץ פרט לחרמון. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות המזרח התיכון.

בסוג עוקץ-עקרב כ-145 מינים, 14 מהם נאספו בישראל.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

הצמח עוקץ-עקרב נזכר פעמיים באותו עניין בתלמוד הירושלמי, הדן בהכנת תרופות המותרת בשבת: "א"ר אבון (אבין): לוקטין לו עוקץ עקרב בשבת" (ירושלמי, מסכת שבת, פרק י"ד, הלכה ד'; מסכת עבודה-זרה, פרק ב, הלכה ב). על פי "פני משה", פירושו הידוע של הרב משה מרגלית (1780-1710) על התלמוד הירושלמי: "לוקטים לו עוקץ עקרב בשבת. אם נשכו עקרב לוקטין לו עשבים ונקרא עוקץ עקרב אפילו בשבת". מעניין לציין כי הרב מרגלית, הנחשב כאחד מרבותיו של הגאון מוילנא, נרשם בגיל שבעים לחוג לבוטניקה של אוניברסיטת פרנקפורט, כדי לרכוש את הידע המתאים לפירושו של סדר "זרעים" במשנה, העוסק בהלכות הקשורות בעבודת אדמה. כמו כן מעניינת העובדה כי השימוש בצמחי עוקץ-עקרב לשיכוך עקיצות עקרבים קיים עד ימינו ברפואה העממית.

כתב: דרור מלמד