רוש עקוד הוא צמח רב-שנתי זקוף וגבוה, המתייבש בקיץ. מדיף ריח רע. הצמח קירח, מסועף מאוד, בעיקר בחלקו העליון. רעיל מאוד ומסוכן... השורש שיפודי. הגבעול חלול, מחורץ, ועליו כתמים כהים. עלי-הבסיס גדולים מאוד, גזורים–מנוצים 3 פעמים לאונות משוננות. עלי הגבעול הולכים וקטנים במעלה הגבעול. הצמח רעיל, הרעל מרוכז בעיקר בפרי וכן בקנה-השורש. ברעליותו הוא חריג במשפחתו, שרבים בה צמחי המאכל, ביניהם גם כאלה שהחלק הנאכל בהם הוא הפרי או השורש.
רוש עקוד פורח בין אפריל ליוני. הסוכך נישא על עוקץ ארוך ובו 8–20 סוככונים, בכל אחד מהן 12–20 פרחים,רובם דו-מיניים, חלקם זכריים. הפרח לבן. הפרי ביצי רחב, מצולע.
רוש עקוד גדל בשדות נטושים, באשפתות, במעזבות, בגדרות ובצידי דרכים. נפוץ בכל אזורי צפון הארץ ומרכזה. תפוצתו העולמית נרחבת בארצות שסביב הים התיכון וגם הרחק צפונה ומזרחה.
הרעל קוניאין מרוכז במיוחד בפרי בטרם הבשלתו. הוא חסר צבע, רעיל מאוד. מקובל כי זה הרעל שהוגש לסוקרטס. במינון מבוקר הוא שימש לצרכים רפואיים.
נזכר 11 פעמים בתנ"ך, לרוב בכתיב ראש.
כתב: מייק לבנה
מקורות מידע
הצמח במקורות
הצמח נזכר בתנ"ך 11 פעמים, לרב כסמל למרירות ורעל-"שורש פורה ראש ולענה" (דברים כ"ט י"ז) וכן בספר ירמיהו מופיע הביטוי "מי ראש" (ירמיהו ט' י"ד) כשיקוי רעיל שהופק מהצמח. חלקי הצמח רעילים מאד. הרעלה חזקה עלולה לגרום לדיכוי מערכת הנשימה ולמוות.
ביוון העתיקה נהגו להוציא להורג נידונים למוות ע"י משקה שהופק מן הצמח. רב החוקרים מזהים את ה"רוש" התנכ"י עם צמח ה conium ,אך יש מעטים המזהים אותו עם צמחי השכרון או הפרג, או עם צמחי רעל נוספים.
כתבה: יהודית בלולו