עוקץ-עקרב ריחני הוא עשב
חד-שנתי זקוף, מסתעף מבסיסו, גובהו 30 ס"מ. מכוסה שערות לבנות ארוכות ורכות. מדיף בשעות בין הערביים ריח מתוק עז הנישא למרחוק.
עוקץ-עקרב ריחני פורח במשך כל הקיץ ויותר, ממאי עד נובמבר. הפרחים
יושבים צפופים בטור בצד אחד של
גבעול התפרחת, ללא חפים. הגבעול כפוף כסליל לכיוון שאין בו פרחים. הפרח קטן, משפכי עד מסמרי, צבעו לבן עכור עם מרכז צהוב עז. עלי ה
כותרת מאוחים, רק בקצה הם
מפורדים ל-5
אונות מעוגלות בראשן. ה
אבקנים נישאים על צינור הכותרת. במהלך הפריחה נפתחים פרחי התפרחת בזה אחר זה מלמטה למעלה, וכל קטע פורח מזדקף ומתיישר מתוך הסליל. הפרח הצעיר זכרי, במרכזו כתם צהוב בולט. בהמשך עובר הפרח לשלב
נקבי, והכתם הצהוב מחויר. הפרח מואבק על-ידי דבורים קטנות.
עוקץ-עקרב ריחני שכיח ב
בתי-גידול מושפעי-אדם: גינות, שדות ומעזבות. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שבמזרחו של הים התיכון ובמערב אסיה. בסוג עוקץ-עקרב כ-145 מינים, 14 מהם נאספו בישראל.
כתב: מייק לבנהמקורות מידע
הצמח במקורות
הצמח עוקץ-עקרב נזכר פעמיים באותו עניין בתלמוד הירושלמי, הדן בהכנת תרופות המותרת בשבת: "א"ר אבון (אבין): לוקטין לו עוקץ עקרב בשבת" (ירושלמי, מסכת שבת, פרק י"ד, הלכה ד'; מסכת עבודה-זרה, פרק ב, הלכה ב). על פי "פני משה", פירושו הידוע של הרב משה מרגלית (1780-1710) על התלמוד הירושלמי: "לוקטים לו עוקץ עקרב בשבת. אם נשכו עקרב לוקטין לו עשבים ונקרא עוקץ עקרב אפילו בשבת". מעניין לציין כי הרב מרגלית, הנחשב כאחד מרבותיו של הגאון מוילנא, נרשם בגיל שבעים לחוג לבוטניקה של אוניברסיטת פרנקפורט, כדי לרכוש את הידע המתאים לפירושו של סדר "זרעים" במשנה, העוסק בהלכות הקשורות בעבודת אדמה. כמו כן מעניינת העובדה כי השימוש בצמחי עוקץ-עקרב לשיכוך עקיצות עקרבים קיים עד ימינו ברפואה העממית.
כתב: דרור מלמד