חטמית מסורטטת

הר הנגב, מאי. צילום: © אמנון ליבנה (בוצי)
הר הנגב, מאי. צילום: © אמנון ליבנה (בוצי)
  • שם הפרח: חטמית מסורטטת
  • שם מדעי: Alcea striata
  • משפחה:חלמיתיים Malvaceae
  • מס' עלי כותרת: מאוחה
  • צורת העלה: מחולק לאונות
  • שפת העלה: מפורץ
  • בית גידול: מדבר
  • צורת הגבעול: עגול
  • צורת חיים: עשבוני רב-שנתי
  • תפוצה בארץ: גולן, נגב צפוני, נגב והרי אילת, ערבה
  • עונת הפריחה: מרץ, אפריל, מאי
  • צמח צופני
חוטמית מסורטטת היא מין מדברי נדיר של חוטמית. זהו צמח רב-שנתי מסתעף מבסיסו לגבעולים זקופים גבוהים, אך קצרים מאלה של קרובו המפורסם חוטמית זיפנית. העלים כמעט שאינם מחולקים. הגבעולים והעלים מכוסים שערות כוכביות. הצמח קמל בקיץ, מתחדש בחורף. השם חוטמית נקבע לפי צלצולו של השם בערבית.

חוטמית מסורטטת פורחת באביב, ממרס עד מאי. צבע הפרח לבן, מרכזו צהבהב, והוא גדול, אך קטן יותר מהפרח של חוטמית זיפנית. מבנה הפרח כולל, מבחוץ פנימה: גביעון (מעין גביע נוסף מתחת לגביע) ובו 6 עד 9 עלים, מאוחים בחלקם התחתון וחופשיים בחלקם העליון, אורכם כחצי מאורך הגביע; גביע עם 5 אונות; כותרת עם 5 אונות ארוכות בהרבה מהגביע, מפורצות בראשן; אבקנים רבים מאוד, זיריהם קצרצרים ומאוחים לצינור, העוטף את עמוד העלי ומקנה לו מראה כאילו שעיר. מראה הפרי כעוגה פרוסה, בדומה לפרי של קרובתה החלמית. הפרודות ערוכות סביב עמוד מרכזי קצר, המתרחב בראשו למקור חרוטי.

חוטמית מסורטטת גדלה בנופי ערבה ומדבר, בבתי-גידול המקבלים תוספת מי-גשמים – ליד סלעים ובערוצים. היא נפוצה בנגב ובערבה.

בסוג 60 מינים, בעיקר בדרום-מערב אסיה, במזרח התיכון ובמזרח טורקיה. בארץ 8 מינים. בגינות הנוי מקובלים גם מינים נוספים, לא-מקומיים, ולהם מגוון צבעים. מקורם בסין.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע 

הצמח במקורות

"היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות" (איוב, ו', ו')

הרמב"ם, בפירושו למשנה, זיהה את ה"חלמות" עם הצמח הכיטמיה, היא החטמית, בשל הריר הרב הנוטף מגבעולי הצמח אשר שימש כתרופה לריפוי פצעים.