אילנתה בלוטית

אילנתה בלוטית היא עץ נשיר-חורף המתנשא לגובה ניכר, כדי 10 מטר ויותר. העלה מורכב–מנוצה, עשוי להגיע לאורך של חצי מטר. העלעלים נגדיים, מספרם כ-25, שפתם תמימה. גונם של העלעלים הצעירים בקצה העלה אדמדם. בבסיס כל עלעל יושב צופן. כאשר ממוללים את העלעלים הם מדיפים ריח רע.

אילנתה בלוטית פורחת בחודשי האביב והקיץ. היא עץ דו ביתי, היינו פרט אחד נושא רק פרחים זכריים, ופרט אחר – רק נקביים, ויש גם עצים עם פרחים דומיניים. הפרחים קטנים, צבעם ירקרק והם אינם בולטים. מספר עלי הכותרת והגביע הוא 5–6. השחלה עילית. בפרחי הזוויג הזכרי יש 10 אבקנים. הפרי הוא כנפית. 2–5 כנפיות מופיעות בצבר. בהתייבשה משנה הכנפית את צבעה מירוק לחום. הזרע בולט במרכז הכנפית.

אילנתה בלוטית היא פליט-תרבות שמוצאו מסין. היא מתרבה במהירות גם מזרעים וגם מייחורים ומחלקי שורש. התרבותה הקלה, גדילתה המהירה ויכולתה להסתפק גם במעט מים – עושים אותה לצמח אגרסיבי בחברת מגורי האדם. היא נפוצה באזורים נרחבים בארץ. היא גדלה בסדקים באתרים עתיקים, בין מדרכות ברחוב, על קירות וגגות בתים וכן בשטחי חול שהיו מעובדים וניטשו. ריחה דוחה, אבקת הפרחים שלה אלרגנית מאוד, והיא מופיעה ברשימת הצמחים הלא-רצויים בחצרות בתי-הספר בישראל.

כתבה: ערגה אלוני