אשל קטן-פרחים הוא
עץ או
שיח מעוצה.
אשל קטן-פרחים פורח ממרס עד יוני. פרחיו קטנים, ולהם 4
אבקנים ו-3 עמודי עלי.
אשל קטן-פרחים הוא צמח נדיר, גדל במליחות ובגדות נחלים. נפוץ רק בשרון, בעמק החולה ובבקעת ים המלח. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שלמזרחו של הים התיכון.
הסוג אשל כולל 90 מיני עצים, בעיקר של מליחות ומדבריות. ההבחנה בין המינים קשה. אלה עצים המזכירים מחטניים (אך אינם כאלה), נופם עדין, והם מסועפים מאוד. העלים זעירים, עיקר ההטמעה נעשה על-ידי ענפים דקים דמויי מחטים. מערכת השורשים מפותחת ומסוגלת למצות מים מנפח גדול של קרקע, היא כוללת שורשים אופקיים המתפשטים למרחק ושורשים אנכיים היורדים לעומק רב. מינים רבים מסוגלים לנצל מים מליחים ולגדול במליחות. כדי להיפטר מעודפי מלח מזיקים ברקמותיהם הם מסוגלים להפריש מלח מבלוטות מיוחדות שבעליהם. מינים אחדים מאכלסים כנימות המפרישות חומר מתוק, המזוהה עם המן שאכלו אבותינו במדבר. העצה טובה לנגרות ולבניין. בארץ 14 מינים, חלקם נדירים.
כתבו: עמרם אשל ומייק לבנה
מקורות מידע
הצמח במקורות
בימי קדם היתה לאשל חשיבות מיוחדת והיה בו שימוש פולחן שונים כקבורה, מזבחות, וכו'
בתנ"ך הוא נזכר מספר פעמים.
אברהם נטע אשל בבאר שבע וקרא שָׁם בְּשֵׁם ה' אל עולם (בראשית כ"א לג') - עץ האשל נפוץ עד היום באיזור באר שבע.
גם שאול ישב תחת האשל ברמה (שמואל א', כ"ב ו').
עצמות שאול ובניו נקברו תחת האשל ביָבֵשׁ (שמואל א', ל"א יג').
חוקרי הצומח המקראי אינם תמימי-דעים ביחס למהותו של האשל הנזכר במקורות. יש הטוענים שהכתוב מתכוון לאשל הפרקים, ויש הטוענים שבכל מקום שנזכר בו אשל במקרה כוונתו לעץ גדול.
בפי ערביי ארץ-ישראל הוא נקרא את'ל.
ברפואה העממית
הבדווים בנגב מכינים מעליו תה לנשים אחרי לידה, לסייע להורדת השליה, לניקוי הרחם ולשיכוך כאבים שלאחר הלידה.
הבדווים מכינים משרה מקליפת העץ ומשורשיו נגד פטריות וכינים.