לשישית הצבעים

עשב-רע חד-שנתי קיצי בשדות שלחין ובגידולי-קיץ. מאפיר, מכוסה כולו בשערות כוכביות גדולות, לא נעימות למגע. העלה ארוך, מעוין צר, נישא על פטוטרת ארוכה. במקום חיבור הפטוטרת לטרף יש בצדו התחתון של העלה 2 בלוטות המפרישות צוף, ונמלים מרבות ללקקו מכאן.

פורח בקיץ, ממאי עד אוקטובר. התפרחות חד-מיניות, אך הצמח חד-ביתי, היינו תפרחות זכריות ונקביות צומחות על אותו פרט. הפרחים אינם בולטים, אך מואבקים על-ידי דבורים קטנות. הפרי כדורי, מחולק בצורה בולטת ל-3, הפרי הבשל מתפצוץ וכך נפוצים הזרעים למרחק.

ממיץ הצמח וממיץ הגבעולים והפירות הפיקו מספר צבעים: מירוק לשחור וכחול יפה, על-ידי חשיפתו לאדי אמון. השתמשו בו לצביעת אריגים ומזונות. גם מהשורשים אפשר להפיק צבע. למעשה הם נצבעים מעצמם בהיחשפם למגע עם האויר. הזרעים שימשו כחומר מעורר הקאה.
שכיח מאוד ברוב אזורי הארץ, במיוחד בקרקע כבדה.

תפוצתו העולמית משתרעת בארצות הים התיכון והמזרח התיכון.

בסוג 12 מינים, בארץ - 4.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

פלדמן, "צמחי המשנה":
נזכרת בתוספתא כלאיים ובירושלמי שביעית. בירושלמי נקרא הצמח שלשושית, מלשון שלוש, על שם 3 פרודות הפרי.

ברוך צ'יזיק, "אוצר הצמחים":
בגבעול, בעלים ובפירות יש מיץ חסר-צבע, המקבל בהתייבשו צבע סגלגל , ע"י עיבוד במלחי אמון צבע כחול יפה. משמש בתעשיית גבינה, יין, שימורים, אריגים.

עמנואל לעף מציין צבע אדום או צהוב(תלוי אם עבדו אותו בחומרים ביסיים או חומציים )