שיח מסועף של מרומי החרמון.
במרומי החרמון שולטים
בני-שיח נמוכים דמויי כרים קוצניים, שענפיהם צפופים וסבוכים, ועל שמם נקראת החגורה העליונה בחרמון בשם "החגורה הכרקוצית". ואילו החבושית חריגה בנוף בהיותה
שיח ענף, דליל וגבוה (1–1.5 מ'). העלים עגולים כמטבעות, צידם התחתון שעיר-מלבין. השיח פורח ממאי עד יולי. הפרחים אופייניים למשפחת הורדניים, לבנים, קטנים (קוטר הפרח 8 מ"מ), אך ערוכים לאורך הענפים בתפרחות צפופות ושופעות. בימים שקטים ללא רוח הומים שיחי החבושית מהמוני מאביקים, בעיקר דבורים ופרפרים, הבאים ליהנות מן הצוף השופע בפרח. הענפים
מעוצים אך גמישים, כפופים כקשת, סבוכים אך לא צפופים.
גדל בר בארץ רק במרומי החרמון, מרום של 1,400 מ' ומעלה.
בדרום סיני גדל מין אחר של חבושית, אך בכל השטח שביניהם אין אף חבושית הגדלה בר. מינים תרבותיים של חבושית נהוג לגדל בגינות ברחבי הארץ.
כתב: מייק לבנהמקורות מידע