כשות קוטשי הוא
טפיל חד-שנתי מסתעף, חסר עלים ושורשים, הנראה כסבך של חוטים הנכרכים על צמחים אחרים. צבע החוטים צהוב, נוטה לאדום.
גבעוליו עבים בהרבה מאלה של כל יתר מיני הכשות בארץ. מן הזרע מתפתח נבט שכולו גבעול דק חסר שורשים. הגבעול מבצע תנועות סיבוביות נגד כיוון השעון עד שהוא נתקל בצמח אחר כלשהו (פונדקאי). אז הוא נכרך סביבו, ומפתח זיזים (מציצות) הצומחים אל תוך הפונדקאי. אלה גדלים עד שהם מגיעים אל צינורות ההובלה של הפונדקאי ומתחברים אליהם, והקשר בין הכשות לקרקע ניתק. השם העברי קדום, נגזר כנראה מהשם הרומי עוד בימי קדם.
כשות קוטשי פורח בקיץ. הפרחים קטנים, ערוכים ב
קרקפות כדוריות קטנות בקוטר של 5 מ"מ. לפרח 5 עלי
כותרת מחודדים ושאירים, 5 עלי
גביע מחודדים, 5
אבקנים, 2
צלקות כדוריות יושבות ישר בראש ה
שחלה, ללא עמוד-עלי. הפרח לבן–ורדרד, מואבק על-ידי חרקים שוחרי צוף. הפרי קטן מאוד, עטוף בעלי הכותרת. פני הזרע מעורקים בדמות רשת.
כשות קוטשי גדל בארץ רק בחרמון, ברום שבין 1700 ל-2100 מ'. הוא נטפל שם בעיקר לשלהבית ולמרמר. תפוצתו העולמית משתרעת בהרי המזרח התיכון.
בסוג 170 מינים, בארץ 12, כולם
טפילים מוחלטים.
כתב מייק לבנהמקורות מידע
הצמח במקורות
הסוג הנזכר בתלמוד הירושלמי: "מאן דתליש כשותא מהיזמי והיגי" (שבת ק"ו) הוא סוג אחר לגמרי (Humulus למשפחת הקנביים) נקרא בתוספתא גם הוא בשם כשות, וכיום שמו העברי כשותית, והוא משמש כתבלין בתעשיית הבירה.