פגוניה רכה היא
בן-שיח מדברי כדורי נמוך, גובהו 15 עד 30 ס"מ. הצמח
מעוצה בבסיסו, מסתעף מאוד וצפוף למדי אך אוורירי, שופע קוצים רבים, לא נוקשים ביותר. העלים
נגדיים,
תלתניים, קצת בשרניים. ה
עלעלים רחבים, אליפטיים, מחודדים בראשם ודוקרניים, שפתם אינה מופשלת לאחור. הקוצים הם גלגול של עלי-לואי. באיזור אילת גדל טיפוס שעיר, ואילו במדבר יהודה וב
בתות-הספר נפוץ טיפוס קירח, ובמרכז הנגב נמצאו טיפוסי-מעבר.
פגוניה רכה פורחת באביב, במרס–אפריל. הפריחה שופעת, וגם הפרח הבודד מרשים: גדול ורצוף (רוחב עלי ה
כותרת גדול מהרווחים שביניהם, שלא כמו פגוניה קטנת פרחים, למשל), צבעו סגול עז, קוטרו 2–3 ס"מ. 5 עלי ה
גביע ירוקים,
נשירים, בניגוד למיני פגוניה אחרים. 5 עלי הכותרת סגולים; 10 ה
אבקנים יוצרים מרכז צהוב בפרח. הצוף גלוי, והפרח מואבק על-ידי מגוון רחב של חרקים שוחרי-צוף. הפרי נפרד ל-5
פרודות נפתחות, חד זרעיות.
פגוניה רכה גדלה במדבריות של דרום הארץ. היא שכיחה ואף שולטת בכתמים בנגב ובבתות-ספר, מבקעת כנרות ודרומה. היא גדלה בקרקעות קירטוניות בדרום הרי יהודה ובמדבר יהודה, מגיעה בערוצי נחלים גם למדבר קיצוני בנגב ובערבה. תפוצתה העולמית משתרעת במדבריות צפון אפריקה ודרום-מערב אסיה.
הסוג פגוניה כולל בני-שיח קטנים או צמחים נמוכים,
עשבוניים,
רב-שנתיים, שרועים. ענֵפיהם ודוקרניים. לעליהם טעם חריף. שימושם הרפואי הוא בעיקר לריפוי פצעים פתוחים, על ידי זריית אפרם על הפצע.
בסוג 40 מינים, בארץ 9, כולם מדבריים.
כתב: מייק לבנה
מקורות מידע