צמרורת בואסיה

צמרורת בואסייה היא צמח מדברי רב-שנתי יפה-פרחים. הוא מסתעף, זקוף, גובהו עד 50 ס"מ, מתייבש בקיץ. ענפיו הצדדיים נגדיים, אלכסוניים. הצמח מכסיף–מאפיר, מכוסה בצפיפות בשיער משיי זקוף. העלים נגדיים, ביציים, מחודדים בקצה. הצמח אנדמי ונדיר, התגלה על-ידי הבוטנאי האמריקאי תושב-ביירות ג'ורג' פוסט, שקראו על שם הבוטנאי השווייצרי המהולל אדמונד בואסייה, חוקר המזרח התיכון במאה ה-19.

צמרורת בואסייה פורחת בין פברואר ליוני. הגביע שעיר–משיי, חרוטי בניצן, 5 צלעותיו בולטות. הכותרת גדולה ויפה, קוטרה 25 מ"מ צבעה תכול או ורוד. הפרח נטוי מטה. אוגן הכותרת פרוש, כוכבי, אונותיו משולשות רחבות. האבקנים והעלי מזדקרים כחרוט צר ומחודד במרכז הפרח. האבקן אינו מפזר את אבקתו אלא בהשפעת דבורה, הגורמת לו להתפוצץ ולפזר את אבקתו באחת. הפרי חרוטי, אלגנטי, עטוף בגביע.

צמרורת בואסייה גדלה במדבר שומרון ובסביבות ים המלח, בעיקר בצוקים היורדים ממדבר יהודה לעבר בקעת ים המלח. תפוצתה העולמית מוגבלת לארץ-ישראל בלבד.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע

מידע גנני

צריכת מים לאחר התבססותו: נדרשת לו תוספת השקיה של 200 ליטר למ"ר או 200 קוב לדונם בשנה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים: שפלה, חוף, בקעה,
צורת חיים: עשבוני
קצב צמיחה: מהיר מאוד
גובה: 0.50 מ'
קוטר: 0.30 מ'
איברים דקורטיביים: פרחים
שימוש מומלץ: מסלעות, צמח כיסוי
עמידות לתנאי קרקע קשים: גבוהה
תנאי הארה: שמש
מידע גנני נוסף: מופע עונתי. נעלם בסוף האביב ובקיץ

כתבו יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות