נפית כפופה

צמח רב-שנתי יפה וזקוף, גובהו 60–100 ס"מ. הצמח אפור, לביד. הגבעול מרובע. העלים נגדיים. העלה ביצי, שוליו חרוקים, שיניו מעוגלות. פורח מאוחר באביב, מאפריל עד יוני. הפרח סגול, גדול (17 מ"מ), השפה התחתונה שסועה ל-7 אונות, האמצעית רחבה וקעורה. צינור הכותרת ארוך וכפוף. הפרח עשיר בצוף, אך רק פרפרים ודבורים ארוכות-חדק יכולים להגיע לצוף ולהאביק. התפרחות דו-בדיות, נישאות בראשי ענפים בפריחה שופעת ובולטת למרחוק. מרבים להשתמש בה כצמח נוי.

שכיח במדרונות כל אזורי צפון הארץ ומרכזה, בנופי בתה וגריגה, בגדות נחלים ובציבורי אבנים בחבל הימתיכוני, לא במדבר.

משמש ברפואה עממית לריפוי הפרעות בעיכול, מחלות דרכי הנשימה, חולשה גופנית ונפשית, דכאון ומתח.

בסוג 150 מינים, בארץ 7, מהם רק אחד ממערב לירדן, היתר נדירים וגדלים רק בחרמון (4 מינים) או בעבר הירדן המזרחי. המין נפית החתולים (אינו גדל בר בארץ) נחשב כמפיץ ריח חריף החביב על חתולים (דעה אחרת, המטריף על חתולים את דעתם עליהם), ומשמש גם כתבלין חריף.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע 

מידע גנני

צריכת מים לאחר התבססותו: נדרשת לו תוספת השקיה של 100 ליטר למ"ר או 100 קוב לדונם בשנה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים: שפלה, חוף, הר,
צורת חיים: שיח נמוך
קצב צמיחה: מהיר
גובה: (מ') 1.00
קוטר: (מ') 0.50
איברים דקורטיביים: פרחים
שימוש מומלץ: מסלעות, כיסוי, בודדים
עמידות לתנאי קרקע קשים: גבוהה (כולל גירניות)
תנאי הארה: שמש
מידע גנני נוסף: מופע עונתי

כתבו יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות.