שני סוגי צמחי-בר אכילים צומחים במים רדודים ובשוליהם: כרפס וגרגיר. לשניהם פרחים לבנים קטנים . איך נבדיל ביניהם? לפי הטעם, כמובן!
הגרגיר הוא בן למשפחת המצליבים, וטעמו מזכיר מצליבים אחרים כגון קולרבי, צנונית או כרובית חיה; הכרפס הוא בן למשפחת ה
סוככיים, וטעמו מזכיר גזר חי, או סלרי. יש כמובן עוד הבדלים, כגון בסיס-העלה המורחב של הסוככיים בכרפס.
הכרפס הריחני הוא עשב
חד-שנתי קירח של בתי גידול לחים. הוא שכיח במים רדודים בצפון הארץ ובמרכזה. בכרפס ריחני מחולקים עלי ה
גבעול ל-3
אונות, אין חפיות בבסיס הסוככון. הריח מזכיר סלרי.
פורח בקיץ, ממאי עד ספטמבר. הפרחים לבנים, ירקרקים או אדמדמים. תפרחותיו נבדלות מאלה של קרובו
כרפס הביצות בסוככיו, שה
סוככונים שלהם חסרי חפיות.
תפוצתו העולמית רחבה, באזורים צפוניים וטרופיים כאחד.
בסוג 20 מינים, הגדלים ב
בתי-גידול לחים. בארץ 2. הכרפס התרבותי (סלרי) קרוב למין זה, ואולי פותח ממנו.
כתב: מייק לבנה
מקורות מידע
הצמח במקורות
כרפס הוא ירק הנכלל בקערת ליל הסדר. לפני אכילתו טובלים אותו במי מלח, בחומץ ואף בחרוסת.
על פי הנוטריקון "פרך ס'" מרמז הכרפס על שישים ריבוא בני ישראל שעבדו במצרים בפרך.
השאלה על הכרפס והנטילה עליו היא אחת מארבע השאלות שב"מה נשתנה":
"שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת, הלילה הזה שתי פעמים".
יש שכתבו שהסיבה היא כדי להתמיה את התינוקות, שישאלו "מה נשתנה". ויש שכתבו שבאכילת הירק בטרם הסעודה יש סממן של חירות, כדרכם של בני מלכים האוכלים מעט ירק לפני הסעודה.
המונח "כרפס של נהרות מוזכר אצל הרמב"ם, אך לא ברור טיבו של הירק
"שלושה שמות ממין אחד כיצד: כגון כרפס של נהרות וכרפס של אפר וכרפס של גינה, אף על פי שלכל אחד מהן שם בפני עצמו--הואיל והן מין אחד, מצטרפין לתבל"
(משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות, פרק טז)
(מתוך הויקיפדיה)
קישורים
על הכרפס בפורטל הדף היומי