קצח ריסני

קצח ריסני הוא צמח עשבוני חד-שנתי בגובה 20 עד 60 ס"מ. הצמח מכוסה שערות ארוכות ומפושקות. העלים גזורים לאונות דקות, מזכירים עלי סוככיים.

קצח ריסני פורח בין מרס ליוני. הפרחים נישאים בראשי סעיפי עמוד התפרחת. הפרח גדול, קוטרו 3 ס"מ. צבעו – צהוב בהיר – נתרם על ידי עלי הגביע, שהם הגדולים והבולטים בפרח, צורתם כמשולש או מחומש מחודד באורך של 1.5 ס"מ. שוליהם שעירים מאוד. גם עלי הכותרת צהובים. הם הפכו לצופנים דו-שפתניים. שפתם התחתונה ארוכה מהעליונה, שסועה ל-2 אונות. האבקנים רבים, צהובים אף הם. הפרי מורכב ממפוחיות המסודרות יפה בעיגול ובראש כל אחת מהן נישא מקור מוארך, מקושת אחורה. הן נפתחות בתפר הבטן בלבד. בשעת הפריחה אפשר להבחין בשחלה, המרמזת בצורתה על צורת הפרי לעתיד: היא מורכבת מ-5–15 עלי שחלה ערוכים בעיגול ציורי, מאוחים בחלקם התחתון בלבד. אלה יהפכו למפוחיות הפרי, העושות אותו לחביב על צלמים ועל אוספי צמחים יבשים.

קצח ריסני גדל בקרקע כבדה ובשדות נטושים בכל חלקי צפון הארץ ומרכזה. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון.

המין קרוב לקצח התרבותי Nigella sativa, שזרעיו משמשים כתבלין והוא מקובל גם כצמח נוי בגינה. הסוג קצח כולל 20 מינים, בארץ 4. מין תרבותי משמש לזרעים כתבלין. מינים אחדים עם פרחים תכולים מגדלים בגינת הנוי.

קצח נזכר בתנך ובמשנה כתבלין. הקדמונים האמינו גם בכוחו הרפואי נגד נזלת.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

(משנה, עדויות ה, ג) "דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל – קוהלת..., מי חטאת..., הקצח בית שמאי מטהרין ובית הלל מטמאין וכן למעשרות"

(תוספתא, תרומות, ה הלכה ז) "אילו ניטלין אחד מששים... הקצח והכליסין והחרובין וגמזיות ותרמוסין ושעורין אידומיות ותרומת עציץ ותרומת אפטרופים".