בן-טיון בשרני

עין עבדת, דצמבר. צילום: © שרה גולד
עין עבדת, דצמבר. צילום: © שרה גולד
  • שם הפרח: בן-טיון בשרני
  • שם מדעי: Inula crithmoides
  • שם כללי: Golden samphire
  • שם ערבי: קטאפה, זמתון
  • משפחה:מורכבים Asteraceae
  • מס' עלי כותרת: מאוחה
  • צורת העלה: פשוט
  • שפת העלה: תמים
  • בית גידול: חוף הים
  • צורת הגבעול: עגול
  • צורת חיים: שיח ובן-שיח
  • תפוצה בארץ: חוף הים התיכון, עמקים, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב והרי אילת, בקעת הירדן
  • עונת הפריחה: מאי, יוני, יולי, אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר
בן-טיון בשרני (לשעבר טיון בשרני) הוא בן-שיח רב-שנתי הדומה לטיון בפרחיו, שונה מאוד ממנו באבריו הווגטטיביים. הצמח מסתעף מבסיסו לענפים שחלקם התחתון מעוצה, גובהו 30–60 ס"מ. העלים בשרניים, סרגליים, קירחים, אינם דביקים ואינם ריחניים. הם רחבים בראשם מעט יותר מאשר בבסיסם. שפתם תמימה, רק ראשם מפוצל לפעמים ל-3 שיניים.

בן-טיון בשרני פורח במשך כל הקיץ, ממאי עד אוקטובר. הקרקפות צהובות, קוטרן 1.5 עד 3 ס"מ, פרחי המרכז צינוריים, דו-מיניים, צפופים. פרחי ההיקף לשוניים, נקביים, ארוכים, צרים ומרווחים. חפי המעטפת רעופים, הפנימיים קרומיים והחיצוניים עשבוניים. הזרעון שעיר.

בן-טיון בשרני גדל במליחות ובחוף הים, נפוץ בעיקר במישור החוף ובבקעת השבר, ידוע גם בעין עבדת בהר הנגב. תפוצתו העולמית משתרעת בחופי הים התיכון סביב.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע