חרחבינה חופית

חרחבינה חופית היא קוץ רב-שנתי מסועף שעליו רחבים ונוקשים והופעתו נאה וציורית. הגבעולים עבים, מצולעים. גובהו 20–50 ס"מ. העלה כחלחל–מלבין, עבה, גלדני, עורקיו מלבינים, שוליו קוצניים, בסיסו מפורץ. יש מגדלים אותו בגינות-נוי בגלל הופעתו המושכת. משערים שהשם חרחבינה קשור בשורש חרב, שמשמעו יובש.

חרחבינה חופית פורחת זמן רב, מאפריל עד אוגוסט. הפרחים זעירים, דו-מיניים, לבנבנים, והם שופעים צוף, מואבקים על-ידי דבורים קטנות. התפרחת היא סוכך חרוטי, אך הוא דמוי קרקפת, ובמבט ראשון דומה שהצמח משתייך (כמו רוב הקוצים) למשפחת המורכבים, ורק בבדיקה מעמיקה מסתבר שהוא מתאים למשפחת הסוככיים. הקרקפת גדולה יותר מאשר ביתר מיני החרחבינה. התפרחת עטופה בעלי-מעטפת רחבים, קוצניים מאוד. הפרי ספוגי, קשקשי, קוצני.
חרחבינה חופית נדירה בארץ, צומחת בחולות ובכורכר בחגורת הרסס לכל אורך חופי הים התיכון.

העלים נאכלים כשהם מוחמצים. נצרים צעירים נאכלים חיים או מבושלים, והשורש נאכל צלוי. היא נחשבת ברפואה העממית כחומר משתן, ויש אומרים גם נגד מחלות עור, כבד, צהבת, אנמיה, שיעול, כאב בטן, לחץ דם גבוה, להרגעת העצבים, להגברת הזיעה, וכן כסם-אהבה.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע

מידע גנני

צריכת מים לאחר התבססותו: נדרשת לו תוספת השקיה של 100 ליטר למ"ר או 100 קוב לדונם בשנה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים: שפלה, חוף, הר, בקעה, נגב
צורת חיים: עשבוני
קצב צמיחה: בינוני
גובה:  0.30 מ'
קוטר:  0.30 מ'
איברים דקורטיביים: עלים
שימוש מומלץ: למסלעות
עמידות לתנאי קרקע קשים: גבוהה
תנאי הארה: שמש
מידע גנני נוסף: מין בעל תכונות דומות לחרחבינה חרמונית. ענפיו משמשים כענפים יבשים. ריבוי בעזרת חלוקת קנה שורש

כתבו יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות