עשבוני רב-שנתי, מטפס או נשען על צמחים אחרים. דומה לדבקת הנחלים הנפוצה הרבה יותר וגדלה באותו בית גידול, אבל דבקת הירדן היא צמח חלק עם קצות העלים מעוגלים ללא זיף בקצה, בעוד דבקת הנחלים זיפנית כולה ובקצה העלה יש לה זיף. שלא כמו מרבית המינים בסוג דבקה, דבקת הירדן היא צמח חלק, ללא זיפים. הגבעולים חלקים ודקים. העלים דמויי מרית, אורכם עד 2 ס"מ, ערוכים בדורים בני 6-4 עלים.
הפרחים לבנים, ערוכים בסוככים רבי פרחים שצבעם הלבן ניכר למרחוק. הפריחה נמשכת על פני כל החודשים החמים.
הפירות בני שתי פרודות חלקות, כמעט כדוריות, קוטרן עד 3 מ"מ.
דבקת הירדן היא צמח בר נדיר ביותר הנמצא בסכנת הכחדה בישראל וידוע כיום בארץ מאתר אחד בלבד - שמורת החולה. בעבר הצמח נאסף במקומות נוספים בבקעת החולה, ליד יובלי הירדן, וכן בנחל פרת (ואדי קלט).
סיסטמטיקה:
משפחת הפואתיים (Rubiaceae) היא הרביעית במספר המינים שלה בעולם הצמחים ומונה כ-620 סוגים וכ-14,200 מינים. זוהי משפחה קוסמופוליטית שעיקר תפוצתה טרופית. רוב המינים במשפחה הם עשבים ושיחים.
הסוג המפורסם במשפחה הוא קפה (Coffea) שמוצאו במזרח אפריקה. סוג נוסף במשפחה שהוא בעל חשיבות כלכלית גדולה הוא Chinchoa – סוג עץ דרום אמריקני ממנו מפיקים את התרופה כינין ששמשה לטיפול במלריה.
הסוג דבקה (Galium) הוא סוג קוסמופוליטי של עשבים חד-שנתיים ורב-שנתיים, בני שיח ומטפסים, המונה כ-650 מינים, הסוג הגדול באזורי האקלים הממוזגים ממשפחת הפואתיים. לרוב מיני הדבקה בעולם יש פרח לבן (דבקה זיפנית, דבקת הירדן), ירקרק (דבקת יריחו), או בצבע קש (דבקה זנובה, דבקת פלשת).
בארץ מונה משפחת הפואתיים 13 סוגים ו-52 מינים. הסוג הגדול בארץ (כולל החרמון) הוא הסוג דבקה, המונה 25 מינים - עשבים חד-שנתיים ורב שנתיים, ובני שיח.
דבקת הירדן היא מין שתפוצתו באזורים ממוזגים של העולם הישן – אירופה ומערב אסיה עד מערב ההימלאיה. ישראל נמצא בקצה הדרומי של תחום התפוצה שלה.
דבקת הירדן היא מין נדיר ביותר ובסכנת הכחדה חמורה בארץ, וכיום ידועה לנו אוכלוסית בר אחת בלבד.
הסיבות לכך הן בראש וראשונה בית הגידול של דבקת הירדן – גדות של נחלי איתן עם מים מתוקים, שהוא נדיר בישראל ומאד פגיע; והיותה של ישראל בקצה גבול התפוצה העולמי של המין.
יש חשיבות גדולה במיוחד לשימור של אוכלוסיות בקצה גבול התפוצה: באזורי גבול תפוצה יש תנאי סביבה שונים מהתנאים במרכז תחום התפוצה ולכן יש באוכלוסיות הקצה תכונות שונות במידה זו או אחרת מהתכונות של האוכלוסיות שבלב אזור התפוצה.
שם המשפחה המדעי – Rubiaceae, הוא על שם הסוג פואה (Rubia) שנזכר כבר בכתביו של חוקר הטבע הרומאי פליניוס הזקן במאה ה-1 לספירה. השם נגזר מהמילה הלטינית Ruber שפירושה אדום, על שם הצבע האדום שהופק משורשי אחד ממיני הפואה – פואת הצבעים.
שם הסוג המדעי 'Galium', על שם גאליה – השם הרומי של צרפת. תואר המין המדעי – 'elongatum', מתאר את העלים המוארכים.
שם הסוג העברי 'דבקה' על שום הזיפים המאונקלים בשולי העלים ועל הפירות של מינים רבים בסוג. זיפים אלה נאחזים בפרוות בעלי חיים והם אמצעי ההפצה של המינים בעלי הזיפים. תואר המין – 'הירדן', הוא על שום האזור בו נמצאה לראשונה בארץ – לאורך היובלים של נהר הירדן.
פולקלור
באנגלית קרוי הסוג דבקה 'Bed-straw' כלומר 'קש של מיטה'. הסיבה לכך היא כי בעבר היו משתמשים במיני דבקה, בעיקר דבקה זיפנית, כמצע או למילוי מזרונים, מפני שסברו שהם דוחים פשפשי מיטה.