פרג הלבנון הוא צמח חד-שנתי או רב-שנתי קצר-חיים שגדל במדרונות אבניים סחופי-רוח במרומי החרמון.
לאחר הנביטה מפתח הצמח שושנת עלים שסועים עד מנוצים, אורכם עד 30 ס"מ. העלים בצבע ירוק-כחלחל, שעוותי, ועליהם פזורות שערות לבנות זיפניות ודלילות. בקצה כל אונות של העלים יש זיף לבן ארוך. העלים מרוכזים בעיקר בשושנת העלים ובחלקים התחתונים של הגבעולים.
באביב, לאחר הפשרת השלג, מעלים הצמחים מבין עלי השושנת עמודי פריחה שגובהם עד 40 ס"מ. בראש כל עמוד פריחה יש פרח יחיד.
הפרחים בצבע כתום חיוור עם כתם לבן וארגמני בבסיסם. עלי הכותרת דמויי מרית, מוארכים, מקומטים מאד. האבקנים רבים, ערוכים ב-3-2 דורים רפים, צבעם אפור אבקתי. במרכז הפרח בולטת שחלה חרוטית ירוקה ובראשה צלקת כהה מאד, כמעט שחורה, המחולקת ל—6-4 אונות באמצעות רכסים לבנים רדיאליים.
הפרי הוא הלקט חרוטי צר והזרעים הרבים מתפזרים מנקבים שברש ההלקט, בדומה לכל מיני הפרג האחרים.
פרג הלבנון הוא צמח חד-שנתי או רב-שנתי. הוא נובט מהזרע ופורח כבר בשנת חייו הראשונה. בבתי גידול יבשים יחסית הוא מתייבש ומת בתום עונת הגידול, אך בבתי גידול משופרים ולחים הוא יכול לחיות שנים ספורות ולפרוח כמה פעמים.
פרג הלבנון אנדמי להרים גבוהים בלבנט – הרי הלבנון והאנטי-לבנון (כולל החרמון), הרי אנסריה בסוריה ורכס אמנוס ורכסי הטאורוס בטורקיה. פרג הלבנון לא גדל כלל בישראל, ואזור גידולו הקרוב ביותר הוא החרמון הגבוה מעל לרום של 2600 מ’. הצמח תואר מהרי הלבנון, שם הוא נפוץ יותר.
בית הגידול האופייני לפרג הלבנון בחרמון הם בתות כר-קוציות במדרונות סלעיים ודרדרות, בגבהים שמעל 2,600 מ' (החרמון הסורי), וכן צידי דרכים. בצפון תחום התפוצה שלו, שם האקלים קר יותר, הוא גדל גם ברום נמוך יותר וביערות פתוחים.