מאת: הגר לנשר
אודות הצמח
גרגרנית משונצת היא פרפרני קטן, זקוף ומתפצל מעט. כל חלקי הצמח הירוקים מכוסים שערות קטנות, לא צפופות. כמו בכל מיני הסוג גרגרנית העלה תלתני, שני העלעלים הצידיים צמודים לעורק המרכזי והאמצעי נישא על פטוטרת קטנה. עלי הלוואי זעירים. שפת העלה בעלת שינונן עדין.
התפרחת דמוית שיבולת בת 4-8 פרחים נישאים בקצהו של עוקץ ארוך. הפרחים פונית הצידה ולאחר ההפריה מתכופפים מטה. צבעם צהוב בהיר. אורך הפרחים 8-7 מ"מ ואורך השיבולת 8-4 ס"מ.
הפרי הוא תרמיל חרמשי, מתפרק (מפרקת). בכל תרמיל 5-2 זרעים עם אזור צר (שנץ) ביניהם. בקצה התרמיל חוד חסר זרעים.
בית-גידול: גרגרנית משונצת נמצאה בחרמון בכיסי קרקע בין משטחי סלע במדרון תלול בתחום יער ספר הררי בשליטת אלון התולע ואלון חרמוני.
תפוצה: תפוצת המין היא יוון וקפריסין והחלקים הים-תיכוניים ההרריים של דרום-מערב אסיה. החרמון נמצא בקצה הדרומי של תחום תפוצתה.
שם הסוג המדעי – Trigonella פירושו "בעלת שלוש צלעות", על שם צורת התרמיל של חלק ממיני הגרגרנית. תואר המין – strangulata פירושו "חנוקה", בגלל השנצים בתרמיל שנראים כאילו מישהו כרך חבל בין הזרעים והידק אותו.
שם הסוג העברי נתן לו בגלל הזרעים הקטנים של הסוג, חלקם משמשים למאכל. תואר המין מתאר את השנצים בין הזרעים.
סיסטמטיקה: הסוג גרגרנית הוא סוג גדול למדי במשפחת הקטניות ומונה כ-110 מינים. הסוג קרוב לסוג אספסת (Medicago) ונבדל ממנו בעיקר בצורת התרמיל – בגרגרנית התרמיל מוארך, לרוב דמוי חרמש, בעוד שהתרמיל של מיני האספסת הוא סלילי. שלושה ממיני האספסת הגדלים בר בארץ היו שייכים בעבר לסוג גרגרנית (שמם העברי לא שונה).
תפוצת הסוג הטבעית היא אירופה, מערב אסיה וצפון אפריקה. מינים מהסוג נתפראו באוסטרליה ובדרומה של יבשת אפריקה. מרכז הספציאציה של הסוג באגן הים התיכון.
בישראל יש 20 מיני גרגרנית, בכל אזורי האקלים.
שימושים: כמו כל מיני הגרגרנית, הצמח יכול לשמש כצמח מרעה.