מתכונים

לפני ההתיישבות החקלאית חיי האדם בעיקר מציד ולקט של צמחי בר שצמחו בסביבה בה, לאחר ההתיישבות החקלאית הפך ליקוט צמחי בר אחת הפעילויות היומיומיות שנועדו לגיוון ולהעשרת המטבח המשפחתי וכן כאמצעי להישרדות בתקופות מחסור. הייתה זו כמעט הדרך היחידה להעשרת המזון בפירות, עלים, גרגרים ושורשים. תורת ליקוט והכנת המאכלים החיים, המבושלים, המשומרים והכבושים עברה מדור לדור. עם המעבר לחיים עירוניים אבד רוב הידע שנאגר במשך דורות.

קהילות רבות ברחבי העולם עדיין שומרות ומיישמות ידע זה של ליקוט עלים/שורשים/פירות/פרחים. בישראל אלו בעיקר קהילות הערבים והדרוזים המסורתיות יותר. עם זאת, רבים בוחרים שלא לצאת לקטוף את צמחי-הבר ומבקשים לקנותם בשווקים, כך נוצרה נישה של ליקוט מאסיבי יותר לצורכי מסחרי. הליקוט המסחרי, בשונה מן הקטיף העצמי, הביא להידלדלות הצמחייה הטבעית. בעקבות כך נאסרו חלק מן הצמחים לקטיף (הוכנסו לרשימת הצמחים המוגנים) והחל גידול חקלאי שלהם, כמו : העכוב (עכובית הגלגל), אזוב מצוי, ועוד .

לאחרונה, גוברת ההתעניינות בידע הקדום והחשוב הזה בקרב אוכלוסיות נרחבות יותר בציבור הישראלי, ובעולם בכלל. רבים מתעניינים באפשרויות התזונתיות הגלומות בצמחי-הבר, ואף משלבים במטבחם מתכונים שמרכיביהם לוקטו בשדות ובצידי הדרכים.

 

צמחים רבים הינם מוגנים וחל איסור על קטיפתם. בצמחים אחרים, הוגבלה כמות הקטיף לליקוט לצרכים אישיים בלבד, בשל הליקוט המסחרי האגרסיבי. גם הצמחים המוגנים מסומנים ב... ובמדור זה נשתף אתכם בידע לגבי כמויות הקטיף ומקומות הקטיף המותרים לכל צמח מאכל.