שבעת המינים

שבעת המינים המצויינים בפסוק בתורה בספר במדבר: "ארץ חיטה ושעורה, גפן ורימון"... מקובעים בתודעתינו הקולקטיבית, כמינים ש"השתבחה בהם ארץ ישראל", יש שיפרשו: צמחי בר שמקור גידולם בארץ ישראל (טעות) ועוד . מעטים שואלים את עצמם: מדוע נבחרו מינים (סוגים בוטניים) אלה, מה מאפיין אותם כבודדים וכקבוצה, ומהן ההשלכות ההלכתיות שיש לעובדה זו.
 

התורה מספרת לנו בספר דברים על הארץ וצמחייתה:

"כי ה' אלוהיך מביאך אל ארץ-טובה, ארץ נחלי מים עיינות ותהומות יצאים בבקעה ובהר. ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון, ארץ זית-שמן ודבש. ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם, לא תחסר כל בה.".. (דברים ח, ז-ח)
 

סיפור המרגלים מובא בזו הלשון:

"ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד... ומן הרימונים ומן התאנים. ...ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה (במדבר י"ג, כג, כז)
מהם "זבת חלב ודבש" ומדוע לא הביאו המרגלים דוגמיות של "חלב ודבש" כפי שסחבו אשכול ענבים ענק?
 

כאשר יעקב שולח עם בניו מנחה למצרים, מסופר כי הביא " מזימרת הארץ" :

"מעט צרי ומעט דבש, נכאות ולוט בטנים ושקדים" (ברשית מ"ג יא')
"ר יהשע מסכנין בשם ר' לוי: דברים שהם מזמרים בעולם" (בראשית רבה)
אבן עזרא מפרש: "כל דבר משובח"

מלבד דבש התמר, לא מצאנו שם את שבעת המינים.

בבדיקה מעמיקה נראה כי יש מכנה משותף לכל שבעת המינים

בתקופה שבין פסח לשבועות: פורחים פרחי הזית, והגפן, הרימון והתמר, חונטת התאנה פגיה, ואז מתמלאים גם גרעיני השעורה והחיטה, ובה נקבע גורל היבול של כל אחד ואחד משבעת המינים

עונה זו בארץ ישראל היא עונה רבת תהפוכות בשל מזג אוויר לא יציב והפכפך. יש שתהיינה רוחות שרביות, גשם וקור, גשמים עזים לצד רוחות קדים.

דברי חז"ל הבאים נותנים לנו רמז וכוון להשערה מסויימת:
"רוח צפונית יפה לחיטים בשעה שהביאו שליש וקשה לזיתים בשעה שיניצו. רוח דרומית קשה לחיטים בשעה שהביאו שליש ויפה לזיתים בשעה שיניצו. וסיניך: שולחן בצפון ומנורה בדרום (בבית המקדש). זה מרבה שלו וזה מרבה שלו.(בבא בתרא דף קמ"ז עמוד א')
מכאן אנו למדים כי אותה רוח בעת מסויימת מזיקה למין אחד אולם מועילה למין אחר,
לדברי חז"ל לחם הפנים שהיה על השולחן בצפון והמנורה שהודלקה בשמן זית בדרום, סימלו את הבקשה מהבורא שיביא כל רוח במועדה, ומדגישה את התלות בבורא עולם, בעיתוי הרוחות ובירידת הגשמים (חקלאות בעל לעומת חקלאות שלחין שבמצרים)

שבעת המינים שונים ומיוחדים מפירות אחרים מבחינה הילכתית:

את הביכורים הביאו לבית המקדש אך ורק משבעת המינים, טריים או מיובשים, ואפילו נזהרו לקשט את הסלים מבחוץ בפירות שאינם משבעת המינים.

כאשר מברכים ברכה על מאכלים ופירות המוצגים על השולחן, ישנה עדיפות "זכות ראשונה" לשבעת המינים על פני פירות אחרים.


מתוך ספרו של נוגה הראובני - טבע ונוף במורשת ישראל.

  • חיטה

    "ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו - קדם שנולד נח לא כשהיו זורעין היו קוצרין, אלא היו זורעין חטים (ושעורים) וקוצרין קוצים ודרדרים . כיון שנולד נח חזר העולם לישובו, קצרו מה שזרעו – זורעין חטים וקוצרין חטים, זורעין שעורים וקוצרין שעורים; ולא עוד, אלא עד שלא נולד נח עושין מלאכה בידיהם, לכך כתוב ומעצבון ידינו, - נולד נח – התקין להם מתרשות ומגלות וקרדמות וכל כלי מלאכה " (מדרש תנחומא על בראשית)

  • שעורה

    הרואה שעורים בחלום סרו עוונותיו. אמר רבי זירא: לא עליתי מבבל לארץ ישראל עד שראיתי שעורים בחלום"(ברכות נז, ע"א) "ויאמר הביא המטפחת-עלייך ואחזי בה, וימר שש שעורים וישת עליה ויבא העיר. ותבוא אל-חמותה ותאמר מי-את בצי, ותגד לה את כל-אשר עשה לה האיש. ותאמר שש-השעורים האלה נתן לי כי אמר אל-תבואי ריקם אל-חמותיך" (מגילת רות ג' טו-יז)

  • גפן

    "הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך...ויאמרו העצים לגפן מלוכי - את עלינו. ותאמר להם הגפן החדלתי את – תירושי המשמח אלוהים ואנשים והלכתי לנוע על-העצים" (שופטים ט' ח יב-יג)
    אמר רבי שמעון בן לקיש, "אומה זו כגפן נמשלה, זמורות שבה אלו בעלי בתים, אשכולות שבה אלו תלמידי חכמים. עלים שבה אלו עמי הארץ, קנוקנות שבה אלו ריקנים בישראל...( חולין צ"ב-עמוד א".)

  • תאנה

    "כיצד מפרישין הבכורים יורד אדם בתוך שדהו, ורואה תאנה שבכרה, אשכול שבכר, רימון שבכר – קושרו בגמי ואומר: הרי אלו בכורים. כיצד מעלין את הבכורים כל העירות שבמעמד מתכנסות לעירו של מעמד ולנין ברחובה של עיר, ולא היו נכנסין לבתים. ולמשכים היה הממנה אומר: 'קומו ויעלה ציון אל בית ה' אלהינו'. הקרובים היו מביאים תאנים וענבים, והרחוקים מביאים גרוגרות וצמוקים והשור הולך לפניהם, וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו, והחליל מכה לפניהם, עד שמגיעים קרוב לירושלים " (ביכורים ג')

  • רימון

    "ויעשו על-שולי המעיל רימוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר. ויעשו פעמוני זהב טהור ויתנו את הפעמונים בתוך הרימונים על שולי המעיל סביב בתוך הרמונים. פעמון ורמון פעמון ורמון על-שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה ה' את-משה"(שמות לט, כד-כו')
    "הרוצה לראות יופיו של רבי יוחנן, יביא כוס של כסף צרוף וימלאנה גרעינים של רימון אדום, ויעטר כליל של ורד אדם על פיו,... ואותו זהר מעין יופיו של רבן גמליאל הוא. (בבא מציעא ד, ע"א)

  • זית

    "טוב שם משמן טוב" (קהלת ז א ) .." ושם טוב הולך מסוף העולם ועד סופו".. (דברי הימים א , יד')
    "בניך כשתילי זיתים" (תהילים קכח) מה הזית הזה לאכילה, זיתים לייבוש וזיתים לשמן, ושמנו דולק מכל השמנים, ואין עליו נושרים לא בימות החמה ולא בימות הגשמים. כך באים הגרים מהם בעלי משנה, מהם בעלי משא ומתן, מהם חכמים מהם נבונים ומהם יודעי דבר בעתו ויש להם זרע קיים לעולם. (במדבר רבה ח י')

  • תמר

    "צדיק כתמר יפרח" (תהילים צב, יג) מה התמר הזה צלה רחוק כך מתן שכרן של צדיקים רחוק מהם עד לעולם הבא (במדבר רבא ג, א) " תלמידי חכמים נמשלו לתמר: "כפות תמרים אלו תלמידי חכמים, שהם כופים עצמן אלו לאלו ללמוד תורה" (ויקרא רבא ל,י)