זה קורה בין פורים לפסח- הם שוב פורחים

בשנים שאינן מעוברות, פורח הצמח רק במרץ ובחג הפורים,
בשנה זו 2012 הפריחה מרהיבה, מרבדים רבים מכסים את התל מכל עבריו:
תורמוסים ופרחים אחרים, כחול וצהוב מרנינים.

תל שוכה

נמצא בראש גבעה שראשה מלאכותי, בשוליים הדרומיים של עמק האלה. בימי בית ראשון היה כאן מרכז מנהל חשוב של ממלכת יהודה. היום המקום הוא אתר פריחה המושך אליו חובבי פרחים אנושיים וגם לא אנושיים. אל תל שכה מגיעים בכביש מספר 375 מצומת האלה: כ3- ק"מ ממזרח לצומת האלה פונה דרומה אל  דרך עפר טובה שאינה משולטת!!!
 נוסעים בדרך לאורך הואדי ולאחר חציית הערוץ נראה מימין גוש של שיחי צחנן מבאיש, שאם ממוללים את עליהם  הם מצחינים. פרחיהם הצהובים-ירקרקים מכילים צוף רב. (פריחת הצחנן אינה בשיאה בעונה זו)
הפרחים מושכים דבורים. כדאי לעצור ולהתבונן כיצד הן מטפלות בפרחים במיומנות רבה. עוד מעט נראה את אותן דבורים מבקרות אצל פרחי התורמוס, שם הן אוספות רק אבקה. בפרחי הצחנן הן אוספות רק צוף. לפני שנעזוב את כתם הצחנן כדאי להציץ בצמחי המעזבות הרבים הגדלים בשולי האפיק. לחוּת וחומר אורגני חנקני מתאימים במיוחד לברקן סורי, גדילן מצוי, חרדל לבן ולוענית גדולה. בין צמחים אלה משתרג אפון קיפח, שהוא מטפס עדין בעל פרח ארגמן יפהפה וממנו תורבתה אפונת הגינה. בצד הדרך מיתמרים צמחי שומר פשוט, שריחם כריח ה"שמיר". נמשיך בנסיעה קצרה עד חניון שמורת התורמוסים, שנמצא במפגש של שתי דרכי עפר, כאן מחנים את הרכב. מהחניון לכו כ - 300 מ'''' בדרך עפר שמקיפה את התל עד מפגש עם שביל מסומן כחול . על המדרון משמאל כבר ניתן לראות את חגיגת הפריחה המזומנת לנו - עמודים גבוהים  של כלך מצוי שיהפכו לצהבהבים בהמשך (עתה הם עדיין לא פורחים), כתמי לילך של עכנאי יהודה ופריחה לבנה של שיחי מרווה ריחנית, והבולט מכולם הוא הכחול של תורמוס ההרים. השביל המסומן כחול עולה בתלילות אל מרומי תל שכה ומשני צדדיו יש כתמים עזים של פריחת תורמוס ההרים. מומלץ לבוא בקבוצה קטנה, לשבת ליד אחד מגושי הפריחה ולהביט על הדבורים בעבודתן.
כל המדרון הדרומי של תל שוכה נצבע בכחול,  מפריחת אלפי צמחים של תורמוס ההרים, (ישנן שנים בהם הפריחה דלילה וישנם שנים בהם הפריחה מרהיבה.) הפורחים בכתמים צפופי פריחה שצבעם הכחול בולט למרחקים. הדבורים מבקרות אך ורק בפרחים צעירים, בעלי כתם פרח לבן, ונמנעות מלבקר אצל הפרחים ה"זקנים" בהם כתם הפרח נצבע ארגמן. (זוהי דרכו של הצמח להודיע כי היתה כאן הפריה ואין צורך במאביקים נוספים) 
העליה תלולה מאפשרת ליהנות משפע של פריחה אביבית - אדום מבהיק של דמומיות וכלניות, שום משולש הפורח בעיקר לציד גלי האבנים של הטרסות בראש התל, ציפורנית מצרית,  מרבדי חרציות וחרדל לבן, לוענית גדולה בכומיות נדירות,
נץ חלב הררי ועוד

בראש תל שכה , נראים שרידיה של שכה הקדומה, עיר חשובה ביהודה, המהווה גם נקודת תצפית נהדרת על עמק האלה.
סביב פורחים בשפע צמחים חד-שנתיים בשלל צבעים, ביניהם בולטים ביותר כתמי הקחוון המצוי העמיד לרעיה והמון מיני תלתנים. בתל נספרו כ 15 מיני תלתן .
מהקצה המערבי של התל, נשקיף לכיוון צפון ונראה חורש מפותח של אלון מצוי, חרוב מצוי, אלה ארצישראלית ואשחר ארצישראלי.
אם נעזוב את השביל המסומן ונלך לאורך שולי התל לכוון מערב (עם כוון השעון), עד המתלול של התל שנמצא מעל עמק האלה, מראשו נשקפת תצפית מרהיבה. מכאן שובו אל הנקודה הגבוהה בתל וממנה לכיוון דרום-מזרח לאורך שלוחה שהיא המשכו של התל.
השביל גולש בהדרגה מהתל בין עצי חרוב ואשחר ארצישראלי ומשטחי סלע עם גתות עתיקות , ומגיע בסופו של דבר אל דרך עפר בשולי מטע זיתים . בדרך העפר פנו לצפון-מערב (ימינה) ושובו לחניון בדרך העפר המקיפה את התל, מרחק של כקילומטר. מצד ימין ניתן לראות על מדרון התל מערות אחדות, ששימשו בעבר כמשכנות לצאן. בסלעים סביב המערות גדלים בשפע צמחי שיכרון זהוב, הבולטים בצבעם הזהוב.

מתוך אתר רשות הטבע והגנים