חמש שנים לשריפה בכרמל

כולנו זוכרים עדיין את הטרגדיה הגדולה, השריפה העצומה שבמהלכה קיפחו את חייהם 44 בני אדם: סוהרים, כבאים וגם הנער אלעד ריבן שהתנדב בשירותי הכבאות וההצלה. חמש שנים עברו מאז אך הכאב על האובדן האנושי והאישי לעולם לא יגליד.

בשנה הראשונה, בהתאם למדיניות השיקום של קק"ל ושל הוועדה לשיקום אקולוגי של הכרמל, לא נעשו פעולות בשטח מלבד עבודות הקשורות בבטיחות ובניקיון. רק כעבור שנה יצאו הצוותים ליער שנשרף לתחילת העבודה – סיוע במלאכת השיקום של אלפי דונמים של יער. "עצי הברוש והאורן הצעירים התפתחו בשטח באופן טבעי מזרעים שנבטו לאחר השריפה, וגם עצי חורש טבעי כמו קטלבים ואלונים התפתחו מנצרים שהיו בקרקע ונשרפו", כך הראה והסביר השבוע ד"ר עמרי בונה, המדען הראשי של קק"ל, שהיה בזמן השריפה בכרמל מנהל מרחב צפון. "אין תחושה קשה יותר ליערן מאשר ביום שאחרי השריפה, כאשר הוא רואה פגיעה בעצים בני 80 ו-100 שנה. יחד עם זאת, כשאני מגיע לכאן חמש שנים אחרי ואני רואה את היער החדש יוצא לדרך, אז יש תחושה שהטבע חזק", מעיד עמרי בונה. כליל אדר, מנהל מחלקת קהילה ויער במרחב צפון של קק"ל: "הייתה הפרעה קיצונית, וגם טרגדיה מבחינה אנושית, אבל מבחינה אקולוגית ומבחינת הטבע הוא משתקם. רואים את הדור הצעיר, רואים את העצים צומחים ומשגשגים".

בשל ההתרבות העצומה של שתילי האורן, מדללת קק"ל את צפיפותם שלעתים מגיעה ל-700-600 שתילים לדונם. הצפיפות שאליה שואפים בקק"ל היא של כמה עשרות עצי אורן לדונם, כאשר שאר השטח ימולא בעצים רחבי עלים כמו אלה ואלון וצמחייה חד שנתית נמוכה.

יערני קק"ל נלחמים בצפיפות הגבוהה של שתילי האורן כי היא עלולה לפגוע בהתחדשות הנכונה של היער, וגם לגרום להשתלטות של המחטניים על כל השטח, דבר שאינו רצוי גם מבחינת מראה היער וגם מבחינת מניעת שריפות בעתיד, כי הם עצים שעלולים להישרף בקלות רבה. נוסף לעבודת הדילול של קק"ל, מתבצע בשטח פיילוט של החזרת עדרי בקר ליער כדי לסייע בדילול וביצירת שטחי חיץ בין אזורים שונים ביער ובין אזור היער לאזורים מיושבים. מאז השריפה בכרמל, נפרצו באזור כ-550 דונם של אזורי חיץ.

יש לציין שבשיקום היער והטרסות, בדילול הצמחייה והגיזום וביצירת אזורי החיץ סייעו לקק"ל מתנדבים רבים ובהם: חיילים, תלמידי תיכון ומתנדבים מחו"ל.

במהלך העבודות התגלו בשטח שרידים של טרסות (מדרגות חקלאיות) קדומות, שהתפרסו על פני שטח של כ-70 דונמים. לפי הממצאים במקום, חלק מהטרסות הן שריד לחקלאות מהתקופה הרומית, ולפני קום המדינה הן שימשו לגידול טבק. הטרסות שוקמו וניטעו עליהן בוסתנים של רחבי עלים ופרי כמו תאנה, שקד ותות.

הטרסות וסביבתן משמשות לשימור מאפייני חקלאות קדומה, לשיקום היער וכן כאמצעי לשמירה על השטח מפני שריפות עתידיות – יצירת קו חיץ שישמור על בתים ויערות ויאפשר לכוחות כיבוי ולצוותי קק"ל להגיע לשטח במהירות. לשחזור השטח השתמשו בקק"ל בתצלומים ישנים, מפות ותצלומי אוויר.

במהלך העבודות התגלו בשטח שרידים של טרסות קדומות. צילום: אנצ'ו גוש

הכרמל חוזר להיות ירוק, אך עדיין נותרו אתגרים רבים של שיקום היער ומניעת שריפות בשנים הקרובות. עמרי בונה, המדען הראשי של קק"ל, מדגיש שאחד האתגרים המרכזיים בשיקום הכרמל ויצירת היער החדש והמתאים ביותר הוא "יער דליל במידה רבה יותר מזה שנשרף, יער שעשוי להיות רגיש פחות לשריפות וגם עמיד יותר לתנאי היובש המתגבר והצפוי בעקבות שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית". יערן הכרמל, מיכה סילקו, מוסיף כי בקק"ל פועלים גם להגברת המגוון הביולוגי ביער, תוך יצירת סביבות גידול המתאימות לצמחייה מסוגים שונים, וכן יצירת קרחות יער שמאפשרות לבעלי חיים שונים להתרבות.

וכמו משפט סיום מספר מתאר מיכאל וינברגר, מנהל מרחב גליל מערבי, את מראה הכרמל בעתיד: "בחזון הכרמל אנחנו מעוניינים לראות אותו טבעי עם מארג בין אלונים, חרובים, אלות וקטלבים וגם אורנים".