לטפל במי הגשמים

הביופילטר בכפר סבא. מסוגל לקלוט כ-90% מי נגר לטהר ולהכשיר אותם לשימוש חוזר. צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל
05 יוני 2018

בעקבות משבר המים במדינה קק"ל פועלת, כבר לא מעט שנים, למען טיפול נכון במי הגשמים, בשטחים פתוחים וביישובים עירוניים, על ידי שימוש בטכנולוגיות שהוכחו כיעילות, כדי ליצור תוספת משמעותית למשק המים, ולא תאמינו... אפילו כדי להוזיל בסופו של דבר את מחיר המים שאתם צורכים

קמפיין חדש שעולה בימים אלה קורא לציבור הישראלי לצמצם את צריכת המים מכיוון שישראל מתייבשת, ולהפוך נוהג זה לאורח חיים קבוע. קק"ל מציעה, קודם כל, לטפל במי הגשמים ש'הולכים לאיבוד': "המדינה חייבת לעשות שינוי דחוף במדיניות הטיפול שלה במי הגשמים. 160 מיליון קוב של מי הגשמים שאינם נספגים באדמה, המכונים 'מי נגר', מגיעים לאורך השנה לים במקום למאגרי המים, ומדובר במחדל של המדינה. ישנם פתרונות רבים לנושא שמקודמים באופן וולונטרי על ידי קק"ל והרשויות המקומיות, אולם הממשלה עד היום לא הסדירה את הנושא".

מה עושים? מקימים מתקנים לטיפול במי נגר

מי נגר הם כאמור מי גשמים שאינם נספגים באדמה ומגיעים בסופו של דבר לים ולכן מתבזבזים. על פי הנתונים של רשות המים, כ-80% ממי הנגר מגיעים, בסופו של דבר, לביוב, ומשם לים, ואינם נשמרים במאגרי המים של ישראל. רק בשבוע שעבר דיווחה חברת מקורות כי למרות הגשמים הרבים שירדו לאחרונה, במאגרים חסרים למעלה ממיליארד קוב מים, נכון לסוף שנת 2017, ובהתאם לתחזיות, המחסור צפוי לגדול ב-20% נוספים בשנת 2018.

"ישראל אומנם משקיעה במתקני התפלה ועומדת בחזית המדינות המתקדמות בכל הקשור להתפלה, אך בכל הקשור לאיסוף מי הגשמים, ישראל מפגרת אחרי רוב העולם המערבי", מסבירים בקק"ל. "הפתרון לנושא יכול להגיע משיתוף פעולה בין המדינה לרשויות המקומיות. כך, בשנים האחרונות מקדמת קק"ל, יחד עם מרכז השלטון המקומי, מודל שבמסגרתו כל רשות מקומית תחויב להקים מתקני טיפול במי נגר, כאשר הממשלה תשפה את הרשויות על כל קוב מים שהן יאספו מחשבון המים הכללי שהן משלמות למקורות. תמריץ ממשלתי זה להקמת מתקנים לטיפול במי נגר יוביל להוזלה של מחירי המים לצרכן, משום שכך ייווצרו לערים מאגרי מים אוטונומיים, שעלותם זולה מהמים שבהם הן משתמשות כיום, שחלק גדול מהם מגיע ממתקני ההתפלה".

מטהרים את מי הגשמים. משמאל המזוהמים ומימין הנקיים. צילום: ד"ר ירון זינגר

שימוש באגמים מלאכותיים ובביופילטרים

פתרון נוסף הוא בניית אגמים מלאכותיים, כפי שנעשה בעיר ראשון לציון, שבה נבנו תשעה אגמים מלאכותיים שקולטים את המים והעירייה עושה בהם שימוש חוזר. לחלופין, יש ערים שבחרו לאמץ את הביופילטר – מתקן לקליטה ואיסוף מי נגר – שמותקן כיום בשלוש ערים: כפר סבא, רמלה ובת ים, במימון קק"ל והרשות המקומית. הביופילטר מסוגל לקלוט ולטהר כ-90% מי נגר, ולהכשיר אותם לשימוש חוזר, והוא אינו יקר במיוחד.

קק"ל עוסקת במלוא המרץ בנושא בשנים האחרונות וערה לחשיבות שמירתם של מי הנגר במסגרת תוכנית "ערים רגישות למים" – תוכנית מחקר מדעית יישומית בין תחומית שמטרתה ליצור סביבה עירונית בת קיימה באמצעות ניהול מים עירוני חדשני. בשנת 2015 נערך כנס מחקר ישראלי אוסטרלי שהתקיים בישראל, ובו נסקרו בעיות ופתרונות מתקדמים לסוגיות מים עירוניות. כל זאת במטרה לשמר את מי הגשמים ולא לגרום לבזבוזם, ובכך לחסוך את העלאת מחיר המים לצרכנים ואפילו להוזילם בעתיד.

הביופילטר בבת ים שפועל לטיהור מי הנגר. צילום: יואב ספאחי