מחול הדבורה: GPS אל הצוף

מחפשת אוכל. צילום: אבי הירשפלד, ארכיון הצילומים של קק"ל
25 אוקטובר 2018
איך יודעות הדבורים להגיע אל הפרח הנכון ובמקום הנכון? הן רוקדות זו לזו את הדרך
 
מאת: מערכת אתר חינוך ונוער, חלון ירוק לצעירים
נכון, ווייז עשו עליו אקזיט ובעולם משתמשים בו שנים רבות, אבל ה-GPS של דבורי הדבש קיים מאז ומתמיד, והוא עוזר להן לתקשר ביניהן ולפלס את דרכן אל מקורות המזון שלהן, הלוא הם הפרחים והצמחים בעלי הצוף. ואיך הן עושות זאת? הן מעבירות את המידע שלהן ומכוונות זו את זו על ידי מחול, שזכה לשם "מחול הדבורה".
מחול הדבורה הוא למעשה חלק ממערך התקשורת של הדבורים בינן לבין עצמן (לצד הפרשת ריחות שונים שמעבירים מסרים שונים). דרך המחול מעבירות הדבורים מסרים זו לזו על מקורות מזון ומים. מחקרים מראים כי על אף מוחה הקטנטן יכולה הדבורה לחשב את המסלול היעיל ביותר ליעד שלה במהירות.
כאשר דבורה מאתרת מקור של מזון, היא חוזרת לכוורת כדי לדווח על מיקום הצוף ועל איכותו. היא נעמדת על אחד החלות ומתחילה לנוע ולטלטל את גופה ועל ידי כך מסמנת את מיקומו של הצוף. הדבורה אפילו לוקחת בחשבון את תנועת השמש בזמן שהיא מתארת לחברותיה לכוורת את מיקום הפרחים שאליהם עליהן להתעופף. שאר הדבורים בכוורת נאספות סביבה וחשות אותה באמצעות מחושיהן.

צאי ביציאה הראשונה

מה מסמנת הדבורה בריקוד שלה, ומה משמעות תנועותיה?

  1. יש הרבה מזון ביעד? משך הריקוד יהיה ארוך יותר, כך שהדבורים מבינות שעליהן לצאת למקום בקבוצה גדולה.
  2. היעד קרוב או רחוק? את זה מבינות החברות לכוורת ממהירות הריקוד. אם מקור המזון נמצא קרוב – במרחק של כ-80 מ' – תרקוד הדבורה במעגל, אם היעד רחוק יותר, היא תטלטל את גופה מהר יותר ובצורת הספרה 8 (ריקוד פתלתל).
  3. אז לצאת צפונה? אולי מערבה? הדבורה, כאמור, נעזרת בשמש כדי להבין את הכיוון שבו נמצא מקור המזון, והיא רוקדת בזווית שמראה את הזווית של מקור המזון ביחס לשמש. בריקוד הפתלתל טמון גם מידע על הכיוון שאליו יש לצאת וגם על האנרגיה שנדרשת כדי להתעופף עד למטרה. משך הזמן שבו מסיימת הדבורה מעגל אחד הוא האינדיקציה למרחק ולאנרגיה הנדרשת לעבור אותו. למשל, ב-15 שניות יכולה הדבורה לרקוד 9-8 מעגלים, שמשמעותם תהיה מקור מזון במרחק 200 מ'; 5-4 מעגלים יעידו על מקור מזון במרחק של כ-1,000 מ'; ו-3 מעגלים – על מזון הנמצא במרחק של כ-2,000 מ'.

מחול הדבורה הוגדר לראשונה על ידי קרל פון פריש, זואולוג ואתולוג יליד אוסטריה, בשנת 1967. מאז נעשו מחקרים נוספים במטרה להבין את הריקוד של דבורי הדבש, את האופן שבו חברות המושבה מתקשרות זו עם זו, ואת התגובות של חברות המושבה השונות לריקוד. בשנת 1973 זכה פון פריש בפרס נובל ברפואה על התגלית הזו, ביחד עם ניקולס טינברגן וקונרד לורנץ.

אז לאן יוצאים היום? צילום: pixabay

צפו! סרטון (באנגלית) שמתאר את מחול הדבורה

מקורות נוספים: