גורמים שונים הפכו את השריפה בכרמל לעצומה ועצובה כל כך, מלבד הרוח, שהגבירה את התפשטותה ודפוסיה, היה בסיפור הזה חוסר אחריות של בני אדם, יובש מתמשך, איצטרובלים מתפוצצים ואיתני טבע
מאת: אסתי שוורץ
במשך חמישה ימים, בשנת 2010, השתוללה האש בכרמל וכילתה בדרכה הכול, עצים, חיות שוכנות יער, בתים, כלי רכב ועוד.הכרמל הוא מוקד חשוב של יער וחורש ים תיכוני והוא מאכלס מגוון רחב של צומח וחי. אזור הכרמל מספק לאדם שירותי סביבה חשובים כדוגמת חלחול מים לאקוויפר, מניעת סחף וקיבוע פחמן ומזהמים שונים, וכן הוא משמש מרכז חשוב של פנאי ונופש בחיק הטבע.
35.000 דונם של חורש טבעי ויער נטע-אדם עלו באש, 4,000,000 עצים נשרפו, בהם עצים בני עשרות שנים. פינות חמד נפגעו קשות. דוגמה לכך הוא נחל בוסתן, שהוא אחד ממסלולי הטיול האהובים. באשר לחיות היער, הראשונים להפגע היו בעלי החיים האיטיים – זוחלים, צבים, נחשים והקטנים יותר כגון עכבישים – שבגלל החום ההרסני איבדו את מה שקרוי "האביטט", סביבתם הטבעית והמוכרת. בעלי חיים גדולים יותר, דוגמת תנים וחזירי בר, נראו רצים בוואדי מצד לצד, מנסים להימלט.אך ללא ספק, המכה האנושה ביותר שספגנו היא אובדן חיי אדם – 44 אנשים קיפחו את חייהם בשריפה הנוראה, אנשים שבאו להציל אנשים, חדורי מוטיבציה לעזור, נלכדו בתוך אוטובוס בוער שהפך למלכודת מוות.השריפה הזו הזכירה לכולנו את מה שרובנו נוטים לשכוח בשגרת היומיום: האדם חסר אונים מול איתני הטבע המשתוללים. המאבק בהם קשה ואכזר והקורבנות בנפש קשים. תוך שעות ספורות יורד לטמיון עמל של עשרות שנים
שריפות אינן קורות – הן נגרמותבמקרים בודדים השריפות נגרמות מסיבות שאינן תלויות באדם, כגון התפרצויות הרי געש או מכת ברק, אולם בחלק גדול של המקרים בישראל הסיבה העיקרית לשריפת יער היא רשלנות: שריפת מזבלות פירטיות, אימונים בנשק חם של הצבא או גזם חקלאי.כולנו מכירים את תופעת ה"מנגל" – יוצאים לפיקניק באחד מיערות הארץ, מדליקים אש ולאחר הבילוי עוזבים את המקום מבלי לוודא, אם מתוך אדישות, חוסר התחשבות, או סתם טיפשות, שהשטח נקי ובטוח. ניתן למצוא במקום בסוף הפיקניק גחלים שלא כובו לגמרי, בדלי סיגריות בוערים או, כפי שקרה בשריפה האחרונה, לפחות על פי הפרסומים, נרגילה שעישנו נערים ביער, ואשר הגחלים שהיו בה לא כובו כראוי, וגרמו לשריפה הגדולה של היער והחורש. תוצאות הרשלנות רשומות כבר בהיסטוריה של מדינת ישראל.הסיבה העקרית והנפוצה ביותר לשריפות במדינת ישראל היא הצתות מכוונות – אחד מהמאפיינים שלה הוא שהיא פורצת במספר מוקדים בו זמנית, כאשר ברור לכל שכוונת זדון מאחוריה. לרוב, המציתים בוחרים ימים חמים במיוחד עם רוחות חזקות, דבר המקשה מאד על עבודת הכבאים. גם בשריפה האחרונה ראינו כיצד הרוחות, ששינו כל פעם את כיוונן, שיחקו תפקיד מכריע וגרמו לאש להתפשט לאזורים אדירים, כאשר במשך ימים אי אפשר היה לכבות אותה.השריפה האחרונה הייתה רק אחת מיני רבות בגל השריפות שפקדו את היערות בארץ השנה. ביוני השנה השתוללה שריפה שהחלה במושב תירוש שליד בית שמש. באותה שעה ממש החלה שריפה נוספת בחבל לכיש, שתי השריפות "התאחדו" לשריפה אחת גדולה. האש הגיעה עד לחצרות הבתים. באזור ראש העין פרצו שריפות כבר משעות הבוקר בשמונה מוקדים שונים, ליד ירושלים היו שלוש שריפות שהחלו בשעות אחר הצהריים, וכמו כן בגליל, בהר כמון, סמוך לכרמיאל ושריפה נוספת ליד אום אל פחם. כל השריפות האלה מעוררות חשד להצתה מכוונת. הן כילו יותר מ-3,000 דונם ו-300 אלף עצים נשרפו.
קק"ל היא בעצם "האמא והאבא" של יערות ארצנו, ואנשיה מתיחסים לכל עץ ועץ כאילו היה ילדם. כך נשמע בשריפה האחרונה ערן אטנר, שבכל ימות השנה עובד כיערן קק"ל בנגב: "עבורנו כל עץ הוא כמו תינוק". זה לא מספיק לנטוע יער, צריך לדאוג , לטפח ולתחזק אותו לכל אורך הדרך, בדיוק כפי שהורה דואג לילדיו, ומטבע הדברים, כאשר פורצת שריפה ועצים נכחדים, עבור אנשי קק"ל זהו אובדן קשה ביותר.
מיכאל וינברגר, מנהל אזור גליל מערבי וכרמל, ציין בהתייחסו לשריפה האחרונה בכרמל, כי "בישיבה שנערכה עם ראשי קק"ל, הגיעו להחלטה רב מערכתית לא לעשות דבר בעתיד הקרוב, דהיינו עד אביב 2011. עד אז יתברר אילו עצים לכרות ואילו להשאיר לצמוח מחדש". עוד הוסיף מר וינברגר כי בשל ממדי השריפה עבודת השיקום תיארך מספר שנים, ובשלב הראשון, לפחות בשנה הקרובה, קק"ל מתכוונת לפעול לבדה ולדאוג לשיקום היער. ייתכן שבעתיד ישתתפו בעבודת השיקום גם גופים נוספים.
כאשר פורצת שריפה ביער, קצין הכיבוי שנמצא באזור השריפה הוא המפקד בשטח, כיון שעל פי החוק בארץ שירותי הכבאות וההצלה הם האחראים על כיבוי האש. יחד עם זאת, קיים שיתוף פעולה פורה בינם לבין עובדי קק"ל, שיתרונם הגדול הוא בכך שהם מכירים כל שביל ודרך ביער, כל פיתול וכל פינה ומורגלים לשטח התלול וליער הסבוך.
בשריפה האחרונה השתתפו כ-120 יערני ומפקחי קק"ל מכל רחבי הארץ במאמצי הכיבוי ונעזרו ב-12 "יעריות" – כבאיות שנתרמו על ידי ידידי קק"ל בעולם. מערך הכיבוי של קק"ל כולל 22 כבאיות, כ-30 מגדלי תצפית הפרוסים לאורך הארץ ומאוישים על ידי תצפיתנים, מערכות קשר, קבוצות כוננות, מערך חיזוי והפצת תחזית סכנת שריפות יער. כמו כן, קק"ל שותפה בניהול ופעילות הקרן לכיבוי אש מן האוויר ויש לה יכולת להזניק מטוסים לכיבוי אש כאשר מספר המטוסים הזמינים לפעילות כיבוי הוא כ-12. לכבאיות קק"ל יתרון בולט בשל ממדיהן הקטנים יחסית לעומת הכבאיות בשירותי הכבאות והצלה ובהיותן מתאימות לנהיגה בתנאי השטח.השריפה שפקדה את ישראל בתחילת דצמבר המחישה את הצורך בסיוע
בינלאומי בעת אסון. כאשר ממדי השריפה הם כה גדולים, אין באפשרות מדינה אחת להתגבר עליו, גם אם היא מצוידת בציוד המשוכלל ביותר. ואכן, מדינות רבות התגייסו ושלחו מטוסי כיבוי, ביניהן יוון ורוסיה, שגם הן חוו השנה שריפות גדולות בשטחן ומודעות לחשיבותה של סולידריות בינלאומית בעת צרה.
שריפות יער הן תופעה נפוצה באזורים שונים בעולם. מלבד גורם מצית וחומר דלק צמחי, דרושים גם תנאי אקלים המאפשרים ליבוי והתפשטות האש. אזורים בעלי אקלים ים תיכוני מאופינים בעצים ושיחים צפופים וברוחות שרב חזקות, צירוף המעודד שריפות. לכן שריפות נפוצות מאד במדינות הים התיכון אך גם בקליפורניה ( שבה כאמור מתחוללות לעתים קרובות סופות ברקים המציתות שטחים נרחבים), בדרום אפריקה ובמערב אוסטרליה. בישראל, מרבית השריפות הגדולות קורות באביב ובסתיו, עונות השרב ואז נשרפים עצי האורן הדליקים וגם עצי החורש הטבעי.
למרבה המזל, מחקרים רבים מלמדים שמרבית עצי החורש אינם מתים בשריפה וממהרים להתחדש אחריה מבסיס הגזע. לעומתם, האורנים מתים בשריפה אך מתחדשים אחריה על ידי נביטת זרעים הנמצאים בקרקע או מתפזרים מהאצטרובלים, וכבר בחורף הראשון שלאחר השריפה הנבטים מכסים את הקרקע. אולם נדרשות כ- 40 שנה כדי שיער בוגר של אורנים יחזור למצבו שלפני השריפה.
אז איך נוכל להיזהר ולהימנע משריפות? חשוב מאוד שנזכור את כללי הבסיס למניעת שריפות:
נתקלתם בשריפה?
התקשרו לכבאות והצלחה - 102