אירופה זה כאן: יער יתיר

אם טיילתם לאחרונה ביער יתיר אולי נתקלתם במגדל בעל אנטנות מוזרות – אנחנו כאן כדי לגלות לכם שזהו לא מסתורם של חוצנים, אלא חלק ממחקר שנעשה ביער ובודק תהליכים שמשפיעים עלינו ועל כדור הארץ שלנו.

יער יתיר, שניטע על ידי קק"ל בשנים 1968-1964, הוא היער הנטוע הגדול ביותר בארץ, והוא משתרע על פני שטח של 30 אלף דונם. העץ הנפוץ ביותר ביער הוא אורן ירושלים, אך גדלים בו גם מיני אורן אחרים ומעט ברושים. הוא נבחר למחקר בשל ייחודו האקלימי – הוא נושק למדבר, ועובדה זו הופכת אותו ליער היבש ביותר מבין היערות באירופה שבהם נערך מחקר מסוג זה. המדענים בארץ ובעולם רצו לבדוק מהי ההשפעה של האקלים המדברי על העצים יחסית למדינות שבהן מזג האוויר פחות יבש.
וכך, בשנת 2000 הפך היער לסוג של "מעבדה", לאחר שקבוצת מחקר במכון ויצמן, בראשות פרופ' דן יקיר ובשיתוף קק"ל, החליטה להרים את הכפפה ולהקים ביער תחנת מחקר שתבחן את נתוני המשקעים והלחות, הצמיחה ומנגנוני הפעילות של העצים, פליטת הגזים מהעצים, שטף הגזים והקרינה מהיער לאטמוספירה ונתונים נוספים. המכשירים שאתם רואים ביער הם חלק מהמגדל שנבנה – אחד מ-1,000 מגדלים שנבנו ביערות ברחבי העולם לצורכי מחקר.

"מתחילת המהפכה התעשייתית, ב-200 השנים האחרונות, חלה עלייה של כ-50% ברמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה, עקב שריפת דלקים, תופעה שגורמת להתחממות כדור הארץ, כיוון שהפחמן הדו חמצני הוא גז חממה" מסביר יקיר פרייזלר, דוקטורנט ממכון ויצמן למדע, שעובד עם ד"ר דן יקיר על הפרויקט (כן, יקיר ויקיר...) "מאחר שעצים זקוקים לפחמן דו חמצני לצורך תהליך הפוטוסינתזה – ניצול אנרגיית האור כדי לצמוח ולהתפתח – קיום היערות ופעילותם ממתן במעט את ההשפעה השלילית של הזיהום ושריפת הדלקים של בני האדם".

אחת ממטרות המחקר של פרופ' יקיר ביער יתיר הייתה לבדוק את הריכוז והשטף של הפחמן הדו חמצני ביער ובאטמוספירה. במדידות המורכבות שנעשו התברר כי בניגוד למה שחשבו על יער שנמצא באקלים מדברי, יער יתיר מקבע פחמן דו חמצני ממש ביעילות דומה ליערות המצויים באזורים "רטובים" וצפוניים יותר (באירופה). עצי אורן ירושלים הגדלים ביער יתיר גם מראים עמידות ליובש ברמה גבוהה ביותר. למשל, בעונת היובש, כשאין כמעט מים בקרקע, הם פותחים את הפיוניות שלהם (הפתחים הזעירים שבעלה) רק קצת, בבוקר מוקדם עוד לפני שחם ויבש, ובזמן הזה הם אוכלים את מה שהם צריכים (מקבעים פחמן דו חמצני) ומאבדים כמה שפחות מים בתהליך האידוי. זוהי התאמה מיוחדת של עצים אלו לתנאי יובש כביער יתיר.

דבר מעניין נוסף שבודקים במעבדת יתיר הוא התרחבות והתכווצות גזעי העצים. "זהו מדד טוב מאוד לשימוש של העץ", אומר יקיר. "יש לנו חיישן די פשוט שנקרא דנדרומטר. זוהי מעין רצועה עם קפיץ מאוד רגיש שיושב על הגזע ומודד את גדילת העץ לאורך השנה ואת ההתכווצויות היומיות (3-2 מ"מ ביום). התכווצויות אלו מתרחשות כתוצאה משימוש במים ותנועה של מים מהקרקע, דרך הצמח אל האטמוספירה".

אם נחשוב על העולם הגלובלי שלנו, תוספת משמעותית של יערות תגרום לספיגה רבה יותר של פחמן דו חמצני מהאטמוספירה, ובמקביל להאטת תהליך ההתחממות של כדור הארץ היקר לנו כל כך.

היערות גם עוזרים לעצירת תהליך המדבור – התפשטות המדבר צפונה – על ידי מניעת סחף קרקע, העשרת האדמה בחומר אורגני וקירור מקומי.

יקיר פרייזלר בדק במחקר נוסף את הסיבות והגורמים לתמותת עצים נרחבת שהתרחשה ביער בשנת 2010 כאשר מתו ביער כ-5% מכלל העצים. לדברי יקיר: "ממצאי המחקר הראו כי יכולת השרידות של עצי האורנים ביער יתיר על גבול המדבר בעקבות שנות בצורת קיצונית תלויה בנוכחות הסלעים והאבנים בבית הגידול שבו גדלים העצים. כאשר היו יותר סלעים, העצים לא מתו, זאת מאחר שנוכחות סלעים מגבירה את כמות המים הזמינים לעץ, דבר הבא לידי ביטוי בעיקר בשנות יובש".

בימים אלה נערך ביתיר מחקר נוסף, שבודק את מנגנוני העמידות של העצים מבחינה פיזיולוגית והשימוש שלהם במים, תוך שימוש במערכות מדידה משוכללות שבודקות בכמה מים משתמש כל עץ במהלך כל יום.