ישנם עצים בני מאות שנים, ויש כאלה שחיים גם אלפי שנים, אבל איך יודעים מה גילם? הכירו את הדנדרוכרונולוגיה, מדע תיארוך העץ, שיודע לפענח את גילו וסיפור חייו של העץ דרך הטבעות שבגזעו. כל עץ והסיפור שלו
מאת: עדי בלזר. ייעוץ מדעי: יניב זליג, מהנדס ממשק יער, אגף הייעור
בכפר דיר חנא נמצאו עצי זית עתיקים – אחד מהם בן 980 שנים – ליד מצודת כוח שבצפון נמצאה אלה אטלנטית בת 450 שנים, ובסיני חיים עצי ערער אדום כבר כ-700 שנים. זה מדהים ומרתק, אבל מכיוון שאף אחד לא חי 700 שנים כדי לזכור את יום הישתלו של הערער, אי אפשר שלא לתמוה כיצד סופרים שנות עץ. התשובה לכך, מתברר, טמונה בטבעות – טבעות הגדילה של העץ – ויש גם מי שמתמחים בתיארוך גילם של העצים באמצעות חקר הטבעות, למעשה, מדובר במדע, וגם יש לו שם: מדע הדנדרוכרונולוגיה. אגב, עצי זית אי אפשר לתארך, ובאזור שלנו רוב התיארוך שקיים עד היום נעשה על הערער האדום."הטבעות האלה, שעוזרות לתארך את גילו של העץ, יכולות אף לספר לנו את סיפור חייו", מסביר יניב זליג, מהנדס ממשק יער באגף הייעור של קק"ל, "כך, באמצעות התבוננות בטבעות של העץ אפשר ללמוד על שנות בצורת, על שנים גשומות ומצוקות (כגון שריפה ומזיקים) שעברו על העץ, וגם על שינויים שחלו בסביבת המרחב הפיזי שבו גדל העץ".
דנדרוכרונולוגיה (ביוונית דנדרון – עץ; וכרונוס – זמן) הוא שמו של המדע העוסק בקביעת גיל העץ והתפתחותו באמצעות מדידת טבעות הגדילה שלו בצורה המדויקת ביותר.
המדע מתבסס על שוני במראה טבעות הגדילה אשר מבטאות את קצבי הגדילה השונים של העץ לאורך עונות השנה המתחלפות.
אם תסתכלו על חתך של עץ, תבחינו מיד בכך שהטבעות הפנימיות שלו רחבות, וככל שמתווספות יותר טבעות, כך הן הופכות צרות יותר, הסיבה היא גידול מואץ יותר של העץ בצעירותו והאטה בגידול עם ההתבגרות. עוד דבר מעניין הוא צבע הטבעות – טבעות בהירות מצביעות על עונה שבה היו הרבה מים (חורף, אצלנו), ואילו הכהות מצביעות על עונה יבשה (קיץ, אצלנו).
מה, למשל, עושה הדנדרוכרונולוג? בואו ניקח את חורף 1992-1991, שהיה גשום במיוחד. הדנדרוכרונולוג, שמתעניין בהשפעת המשקעים המרובים על טבעות העץ, ימצא את הטבעת הרלוונטית לפי גיל בעץ בוגר שחווה את החורף המשמעותי הזה. כך שאם אנו נמצאים כעת בתחילתה של שנת 2017, הוא יספור לאחור כ-25 טבעות כדי להגיע לטבעת של חורף זה, ולבחון את השפעת המשקעים המרובים עליה. מן הסתם הוא ימצא שם טבעת בהירה ורחבה.
טבעות העץ. עיבוד תמונה: יניב זליג, קק"ל
לפני כשנתיים הקים אגף הייעור של קק"ל כ-30 חלקות ניסוי בפריסה ארצית לצורך מעקב אחר קצב התפתחותם של העצים ביערות קק"ל. יניב זליג מספר שהחלקות שנבחרו מייצגות בתי גידול, מינים וגילים שונים של עצים. בכל חלקה נבחרו מספר עצים ועליהם הותקנו דנדרומטרים. עכשיו תשאלו מהו דנדרומטר... ניחשתם נכון – זהו מכשיר המדידה של הדנדרוכרונולוגיה.
איך עובד הדנדרומטר? הדנדרומטר מקיף את העץ ונותן אינדיקציה לגבי התרחבות הגזע. בעת התקנת הדנדרומטר מסומן קו האפס, שבו מתחילה המדידה. בכל שנה חוזרים המודדים לאותם עצים בדיוק ובודקים את תוספת ההתרחבות של הגזע. איסוף המידע לאורך שנים יכול ללמד אותנו על קצבי הגידול של העצים בבתי הגידול השונים.
אחד היתרונות של צמחייה בכלל ועצים בפרט הוא היכולת לקלוט מהסביבה פחמן דו חמצני ולשחרר חמצן נקי. בזמנים אלה, של שינויי אקלים והתחממות כדור הארץ ,תפקודם של העצים חשוב לנו יותר מתמיד. בעזרת נתוני הגדילה שנמדדים נוכל להעריך את תרומתם של היערות בארץ לסיוע בבעיות אלה.