מה בין יערן, יער ושנת שמיטה?

שתילים שלא נוגעים באדמה במשתלת קק"ל בשנת שמיטה. צילום: פלאש 90, ארכיון הצילומים של קק"ל
אז מה עושים בקק"ל בשנת שמיטה? לא נוטעים, כמובן, למעט הנטיעות הביטחוניות שמטרתן להציל חיי אדם, כן גוזמים ומדללים עצים למניעת שריפות, למשל, ובגדול – נמנעים מכל עבודה שאסורה בשנה הזו. ומה עוד? יצאנו עם יערן קק"ל חגי יבלוביץ' לגלות מה קורה ביערות ובמשתלות של קק"ל בשנה שבה האדמה נחה
אפילו לא בט"ו בשבט! בשנת שמיטה קק"ל לא נוטעת, למעט הנטיעות הביטחוניות. כמו כל עם ישראל, קק"ל עושה לאדמה כבוד ובשנת השמיטה, אחת לשבע שנים, כאשר עם ישראל מצווה לזנוח את עבודת השדה ולאפשר לאדמה לנוח, גם קק"ל מניחה לאדמה.

ובאמת, לאורך השנים מתאימה קק"ל את פעילותה למצוות השמיטה, ומתכננת את פעילותה כך שבשנת שמיטה עוסקים בעבודות אחרות – וכאלה לא חסר... חגי יבלוביץ', יערן קק"ל ומנהל מדור זרעים ומשתלות בקק"ל, לקח אותנו לשיעור קצר על קק"ל ושנת שמיטה.

"לכבד את הטבע"

"בשנת שמיטה אסור לעשות פעולות שנועדו להשביח את העצים, אלא רק פעולות שמונעות נזק ומבטיחות את קיומם של העצים", מסביר יבלוביץ', ומוסיף: "טיפולי הגיזום והדילול ביערות קק"ל נמשכים כרגיל, משום שהם נועדו להגן על היערות מפני שריפות ומזיקים. מותר גם לאסוף זרעים, שיונבטו בשנה הבאה. גיזום לצורכי נוי אסור, אבל הרי אנחנו לא גננים, וגם כך לא עוסקים בזה בדרך כלל".

יבלוביץ' מזכיר חריג ייחודי לנטיעות בשנת שמיטה: הנטיעות הביטחוניות. מטרתן להסתיר את תושבי עוטף עזה מפני ירי מהרצועה ולהגן על היישובים ועל צירי התנועה המרכזיים. כנטיעות שעשויות להציל חיי אדם, הן קיבלו היתר חריג לביצוע גם במהלך שנת השמיטה.

לדברי יבלוביץ', שנת השמיטה מחזקת את הקשר בין האדם לאדמתו. "הפסקת עבודת השדה נותנת תזכורת שהאדמה אינה רכוש פרטי של אף אחד וחובתנו לשמור עליה ולכבד את הטבע".
חגי יבלוביץ'. צילום: יואב דביר

נטיעות - לפני או אחרי השמיטה

אפשר להיערך מראש לקראת שנת השמיטה?

"יערני קק"ל בונים את תכנית העבודה תוך התייחסות לשנת השמיטה. הנטיעות מתבצעות בשנה שלפני או בשנה שלאחר מכן, וכך גם פרויקטים שכרוכים בטיפוח גינות נוי. פיתוח שבילי רכיבה והליכה, מתקני משחק, מצפורים ואתרים שונים, מתקיימים כרגיל גם בשנת השמיטה".

כאדם שומר מצוות, אתה רואה בשנת השמיטה ערך דתי-רוחני?

"אחרי 2,000 שנות גלות יש לנו זכות לקיים את השמיטה. זוהי מצווה שתלויה בארץ, ומקיימים אותה רק יהודים שחיים בארץ ישראל. המצווה מסמנת שאלוהים הוא הבעלים של כל האדמות, ומזכירה לנו כמה טוב לחיות בארץ הקודש".
שתילי אורנים. צילום: יואב דביר

שנת השמיטה מקשה על החקלאים או מסייעת להם?

"לשנת השמיטה יש תפקיד חשוב במתן מנוחה לקרקע ושמירה על פוריותה. כשמעבדים את האדמה ברצף, כמות היבול יורדת, פוריות האדמה נפגעת והמזיקים מתרבים. בחברה החקלאית שהייתה בעבר, היה לשנת השמיטה תפקיד חברתי חשוב בצמצום פערים כלכליים. בעלי האדמות נדרשו להשאיר את יבול השדה לעניים, ולא לקטוף את הפרי ולסחור בו".

כיצד מתבצעת העבודה במשתלות קק"ל בשנת השמיטה?

"הזריעה וההנבטה נעשות בחללים סגורים, מנותקים מהקרקע ומהשמיים. האדמה מבוטנת או מכוסה ביריעות, ומשטחי הזריעה מוגבהים. מעל הצמחים יש רשתות הצללה צפופות מהרגיל. העתקת הצמחים מתבצעת בעגלות סגורות.

"ההשקיה מתבצעת באופן מידתי, כך שהצמחים יתקיימו, אבל לא מתוך מטרה להמריץ את הצימוח. ההשקיה מבוקרת על ידי מחשב, כדי למנוע חריגה מהמכסה. במקרה שנדרשת השקיה ידנית בשנת השמיטה, משתדלים שעובדי קק"ל שאינם יהודים יעסקו בכך".

"כולם יכולים לקטוף לפי צורכיהם"

ביערות קק"ל יש עצי פרי רבים – זיתים, רימונים, גפנים, תאנים, חרובים.
האם יש כללים מיוחדים לעצים אלה?
"מבחינת הטיפול בבוסתני הפרי משתדלים לא לבצע בכלל גיזום, אלא אם כן מדובר בטיפול דחוף לקיומו של העץ. בשונה מהרגיל, לא חורשים את הקרקע לאוורור האדמה, אלא רק מכסחים את העשב למניעת שריפות. לגבי השימוש בפירות העצים, כל אדם רשאי לקטוף פרי בהתאם לצרכיו גם בשנת השמיטה, אבל לא למכור את הפירות. הפירות הם הפקר, כלומר מותרים לשימוש על ידי המטיילים, אבל אסורים בשימוש מסחרי".

חשוב לציין שעל פי ההלכה היהודית השלב הקובע בפירות הוא החנטה – המועד שבו הפרח נופל מהעץ ומתחיל להיווצר הפרי. פירות שחנטו לפני ראש השנה לא תחול עליהם השמיטה בשנה הנוכחית, אלא רק בעוד שנה.

כיערן שהוא גם אדם דתי, יבלוביץ' אינו רואה כל סתירה בין הטיפול ביער לשמירת מצוות השמיטה: "יש כאן שילוב מצוין בין שני הערכים. זוהי הזדמנות לעצור לרגע את מעגל הנטיעות, ולחשוב כיצד אנחנו רוצים לראות בעתיד את היער ואת השטחים הפתוחים. שנת השמיטה מחזקת את הקשר בין האדם לאלוהיו, לאדמתו, לטבע ולסביבה".

שנה טובה!