הודעות קק"ל למטיילים

84הודעות חדשות

זוכרים ושומרים: משמר הירדן על המפה

תלמידי בית הספר הרב-תחומי ע"ש מנחם בגין בצפת בטקס. צילום: שלום קול-אל

מאת: חיה קול-אל אייכנראנד, מערכת "חלון ירוק"

משמר הירדן היא אבן דרך בתולדות הציונות בארץ ישראל. מדי שנה מתכנסים מאות משתתפים לכבד את זכרם של הנופלים בקרב הקטלני מול הסורים שהחריב אותה סופית. ויש גם סיפור מרגש על רומן בלתי אפשרי בשבי הסורי

ג' בסיוון תש"ח הוא יום נפילתה של המושבה משמר הירדן בידי הצבא הסורי. הטקס הצבאי-ממלכתי שנערך אחת לשנה ביום זה באתר להנצחת המושבה הוא חוויה המכבדת את זכרם וחולקת כבוד לשורדים ובני משפחותיהם.

במלחמת העצמאות, תש"ח – 1948, התנהל כאן קרב עקוב מדם לבלימת הצבא הסורי, ובסופו נהרסה המושבה, שכללה שתי שורות בתים משני צדי הדרך.

דור הניצולים אמנם הולך ונעשה נדיר עם הזמן, אך מורשת המקום מועברת מדור לדור גם באמצעות הדורות הבאים. כך לדוגמה ישי גרוסמן, שהסבא רבא שלו היה הרב גרוסמן, רב המושבה. בטקס הזיכרון לבני המושבה אנו פוגשים אותו עם ילדיו בני הדור הצעיר המקשיבים לתיאורים של אבא ומביטים בהשתאות, מתקשים להאמין שהסיפורים האלה התרחשו במציאות, ושהדור של סבי סבם היה כה אמיץ כדי לעמוד בגבורה מול אויב אכזר, מוכן להקריב את חייו למען הגנת ביתו.

ישי גרוסמן, נינו של רב המושבה, ושלושת ילדיו, עם ברוך השכל, מדריך קק"ל (מימין) ומדריך השל"ח בבית הספר הרב-תחומי. צילום: שלום קול-אל

איך הכול התחיל?

סיפורה של המושבה מתחיל בימי ראשית הציונות בארץ ישראל, והוא גם סיפורם של חלוצי ההתיישבות בגליל העליון בתקופת העלייה הראשונה (1904-1882). הכול החל לפני כ-130 שנה. מרדכי יצחק לובובסקי מגיע עם משפחתו מליטא, ורוכש קרקעות בשטח של 2,600 דונם בסמוך לכביש צפת-דמשק (כיום כביש 91), כשני ק"מ ממערב לגשר בנות יעקב. השנה היא 1884, ולובובסקי מחליט להקים חווה חקלאית פרטית בשטחים שרכש.

אלא שעד מהרה ניסיון ההתיישבות העצמאי שלו אינו עולה יפה, והוא מוכר חלקות מהחווה ליהודים, בתמיכה ובמימון של תנועת "חובבי ציון" והחברה היהודית להתיישבות (יק"א) מייסודו של הברון הירש. את רוב הקרקעות רוכש דוד שוב, איש העלייה הראשונה מראש פינה. כך, בשנת 1890, נוסדת המושבה "משמר הירדן". בהדרגה עולים על הקרקע מתיישבים חדשים, והמושבה גדלה ומתפתחת לכדי 17 משפחות ומשתרעת משני צדיה של הדרך הראשית צפת-דמשק.

הקרב על הבית

לאחר שבמלחמת העולם הראשונה חרבה המושבה וננטשה בקרבות שהתחוללו שם בין הבריטים לעות'מנים, היא הוקמה מחדש בידי התושבים בשנת 1923, התבססה והתמסדה.

מיקומה של משמר הירדן על אחד מצירי הפלישה של כוחות הרגלים הסוריים לכיוון צפת בשנת 1948 הפך את המתקפה עליה לבלתי נמנעת. ואכן, החיים במושבה בתקופה שלפני החרבתה בידי הסורים התנהלו במרתפים תחת הבתים, והמושבה הייתה מאוימת בהתמדה ונתונה למתקפת יריות מהצד הסורי. במשך היום כמעט שלא הייתה תנועה ברחוב במושבה, ועם תחילת הקרבות פונו הילדים ומרבית הנשים לראש פינה.

שריד בית במשמר הירדן. צילום: יעקב שקולניק

בליל 6 ביוני 1948 תקף גדוד רגלים סורי את המושבה מדרום, אך נסוג מאש המגנים. ב-10 ביוני תקפו הסורים שנית והצליחו לחדור למושבה. חרף התגוננותם האמיצה של הלוחמים מבני המושבה ושל כוחות התגבורת המעטה שהגיעה, המושבה כאמור נכבשה והוחרבה לאחר שנערכו בה קרבות קטלניים מבית לבית. בקרב נהרגו 11 מבני המושבה ועוד שלושה מגנים. 41 מבני המקום והלוחמים נלקחו בשבי הסורי, ושוחררו רק כעבור 13 חודשים, במסגרת הסכם שביתת נשק עם הסורים.

על חורבות המושבה התמקם קיבוץ גדות מיסודו של ארגון הנוער העובד, וכשני ק"מ מערבה משם הקים ארגון "בני צפת" הבית"רי את מושב העובדים משמר הירדן. כך קרה שהמושבה לא נבנתה מחדש מאז.

סיפור נפילת המושבה משמר הירדן שנוי במחלוקת בין יוצאי האצ"ל ליוצאי "ההגנה", שהייתה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי ושל התנועה הציונית בארץ ישראל. "ההגנה" הייתה למעשה התשתית המרכזית להקמת צה"ל עם קום המדינה. מנגד, מרבית אנשי האצ"ל נמנו עם התנועה הרוויזיוניסטית בית"ר, וכך גם אנשי המושבה משמר הירדן.

סיפור אהבה בלתי אפשרי בשבי הסורי

בין השבויים שלקחו עמם הסורים לדמשק הייתה גם צילה בן אברהם לבית גרשון, חובשת שהשתתפה בקרבות. צילה נלקחה בשבי הסורי כשהיא פצועה קשה, ושם התוודעה לבעלה לעתיד, שמואל בן אברהם, שהיה שבוי פצוע אף הוא, והיה מפקד אצ"ל במשמר הירדן. בני משפחתם מספרים כי המושבה משמר הירדן נותרה בלבם של צילה ושמואל לעד.

פרויקט ההנצחה והמורשת

חטיבת "עודד", שהיא למעשה חלק מחטיבת גולני, כרתה ברית בלתי כתובה להנציח את זכר הנופלים ומורשתם, ולטפח שיח לוחמים ומורשת קרב. האתר שבו מתקיים הטקס הוא נקודת ציון במסלול הערכי שעוברים הלוחמים, שביל גיאוגרפי שמתחיל כאן, על חורבות משמר הירדן הישנה, כתחנה בתולדות הציונות בארץ ישראל במסלול שביל הצלליות שמטפחת קק"ל.

וכאן גם מתחילה השותפות עתיקת היומין עם קק"ל כמשמרת האתר ב-20 השנה האחרונות. קק"ל מביאה תלמידים מכל רחבי הארץ לטקס השנתי במשמר הירדן, לאתר שבו נמצאת אנדרטה לזכרו של יצחק זיו-אב, האב הרוחני של יוזמה ברוכה זו. הפעם הגיעה למעמד ההנצחה שכבת כיתות ט', תלמידי בית הספר הרב-תחומי ע"ש מנחם בגין בצפת שהציגו מסכת מרתקת.

את הטקס הנחה אריה יצחקי, יו"ר העמותה להנצחת המושבה משמר הירדן והיסטוריון צבאי שחיבר את הספר "גבורת משמר הירדן", המספר את סיפורם המלא של המושבה מהיווסדה ועד החרבתה. עוד השתתפו בטקס: מנכ"ל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, עמרי שלמון, ומטעם הממשלה הגיע השר דני דנון, שנשא דברים בזכות העמידה האיתנה של בני המושבה כמשל לעמידותה של ישראל בימים של הישרדות יחידים מול רבים משחר ימיה של הציונות על אדמת ארץ ישראל ועד ימינו אנו. שמוליק סגל, מניצולי המושבה שהיה שבוי בכלא הסורי ומהדמויות המרכזיות בניסיון יישובה מחדש של המושבה לאחר החרבתה בידי הכוחות הסוריים, נשא קריאת "קדיש" מרגשת.