לאחר ברכת הדרך של קק"ל ושל נציג החינוך במגזר הבדואי יצאו כולם לנטוע יחד בבורות שהכינו מראש אנשי קק"ל. הנוטעים שתלו שתילים, שישמשו מעין סכרים שעוצרים את זרימת המים בזמן אירועי גשם. כך העצים יקבלו מספיק מים בשביל לצמוח ולהתפתח וגם יעזרו למנוע שיטפונות וסחף קרקע.כל קבוצת נוטעים הייתה מורכבת ממגוון גילים וקהלים, כך שהנטיעה המשותפת הייתה גם חוויה מופלאה. הידיים הנוטעות של צעירים ומבוגרים, בדואים ויהודים, השתלבו ביחד, והחיבור שנוצר בין כולם היה מרגש ומושלם.העצים הצעירים שרק ניטעו ימשיכו לגדול, וכך גם בני הנוער ששתלו אותם. אין ספק שהחוויה המשותפת והידידות שנקשרה בין הקבוצות השונות ילוו אותם גם בעתיד.