דף שיח: אנו אוהבים אותך מולדת

חלוצות בדרך לעבודה, 1937. צילום: אברהם מלבסקי, ארכיון הצילומים של קק"ל

האם באהבה אמיתית אנו רוצים לשנות את מושא אהבתנו? האם אנו אוהבים את המולדת כמו שהיא או שהיינו רוצים לשנות אותה?

*תוכני הפעילות מיועדים לצורכי הדרכה והוראה בלבד, ואין לעשות בהם כל שימוש אחר מעבר לשימוש זה

בוקר טוב

הציגו את עצמכם והביאו דוגמה לרגע בחייכם שבו חוויתם קשר חזק ואהבה למדינה.
נעיין יחד בשני שירי אהבה לארץ ישראל מימי טרום המדינה – "שיר בוקר", שכתב נתן אלתרמן בשנת 1935, ו"הוי ארצי מולדתי", שכתב שאול טשרניחובסקי בשנת 1933.

שִׁיר בֹּקֶר / נתן אלתרמן

בֶּהָרִים כְּבָר הַשֶּׁמֶשׁ מְלַהֶטֶת
וּבָעֵמֶק עוֹד נוֹצֵץ הַטַּל,
אָנוּ אוֹהֲבִים אוֹתָךְ, מוֹלֶדֶת,
בְּשִׂמְחָה, בְּשִׁיר וּבְעָמָל.

מִמּוֹרְדוֹת הַלְּבָנוֹן עַד יָם הַמֶּלַח
נַעֲבֹר אוֹתָךְ בְּמַחְרֵשׁוֹת,
אָנוּ עוֹד נִטַּע לָךְ וְנִבְנֶה לָךְ,
אָנוּ נְיַפֶּה אוֹתָךְ מְאוֹד.

נַלְבִּישֵׁךְ שַׂלְמַת בֶּטוֹן וָמֶלֶט
וְנִפְרֹשׂ לָךְ מַרְבַדֵּי גַּנִּים,
עַל אַדְמַת שְׂדוֹתַיִךְ הַנִּגְאֶלֶת
הַדָּגָן יַרְנִין פַּעֲמוֹנִים.

הַמִּדְבָּר – אָנוּ דֶּרֶךְ בּוֹ נַחְצֹבָה,
הַבִּצּוֹת – אֲנַחְנוּ נְיַבְּשֵׁן.
מַה נִּתֵּן לָךְ עוֹד לְהוֹד וָשֹׂבַע,
מָה עוֹד לֹא נָתַנּוּ וְנִתֵּן.

בֶּהָרִים, בֶּהָרִים זָרַח אוֹרֵנוּ,
אָנוּ נַעְפִּילָה אֶל הָהָר.
הָאֶתְמוֹל נִשְׁאַר מֵאֲחוֹרֵינוּ,
אַךְ רַבָּה הַדֶּרֶךְ לַמָּחָר.

אִם קָשָׁה הִיא הַדֶּרֶךְ וּבוֹגֶדֶת,
אִם גַּם לֹא אֶחָד יִפֹּל חָלָל,
עַד עוֹלָם נֹאהַב אוֹתָךְ, מוֹלֶדֶת,
אָנוּ לָךְ בַּקְּרָב וּבֶעָמָל!

הוֹי אַרְצִי מוֹלַדְתִּי / שאול טשרניחובסקי

הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!
הַר-טְרָשִׁים קֵרֵחַ.
עֵדֶר עֻלְפֶּה: שֶׂה וּגְדִי. עֵדֶר עֻלְפָּה – עדר מעולף, חלש
זְהַב-הָדָר שָׂמֵחַ.
מִנְזָרִים, גַּל מַצֵּבָה,
כִּפּוֹת-טִיט עַל בָּיִת.
מוֹשָׁבָה לֹא-נוֹשָׁבָה,
זַיִת אֵצֶל זָיִת.
אֶרֶץ! אֶרֶץ-מוֹרָשָׁה!
דֶּקֶל רַב-כַּפָּיִם.
גֶּדֶר-קַו-צַבָּר רָשָׁע.
נַחַל כְּמַהּ הַמָּיִם.
רֵיחַ פַּרְדְּסֵי-אָבִיב.
שִׁיר-צִלְצַל גַּמֶּלֶת.
חֵל-חוֹלוֹת לַיָּם סָבִיב.
צֵל שִׁקְמָה נוֹפֶלֶת.
אֶרֶץ-נַחֲלַת מִדְבַּר-סִין!
קֶסֶם כּוֹכְבֵי לֶכֶת.
הֶבֶל-זַעַם הַחַמְסִין,
מְלוּנָה בְּשַׁלֶּכֶת.
כֶּרֶם-גֶפֶן נִים-לֹא-נִים.
תֵּל-חָרְבָּה נֶחֱרֶשֶׁת.
תְּכוֹל-לֵילוֹת וִילֵל-תַּנִּים.
מַשְׁאֵבָה נוֹקֶשֶׁת.
הוֹי, הוֹי, אֶרֶץ חֶמְדַּת-לֵב!
הַשָּׁמִיר, הַשָּׁיִת. שָּׁמִיר ושַּׁיִת – צמחי בר הגדלים במקום שומם
בַּיִר סוּד יָתוֹם בַּגֵּב. בַּיִר סוּד – בור, באר סיד
בַּשָּׁמַיִם עָיִט.ַּ גֵּב – גומה בסלע שבה נקווים מי גשם
מַטְלִיּוֹת מִדְבָּר וָחוֹל. מַטְלִיּוֹת – פיסות, חתיכות
שְׁבִיל זָרוּעַ שְׁחֵלֶת. שְׁחֵלֶת – פסולת, שיירים
בְּיָם שֶׁל אוֹר טוֹבֵעַ כֹּל,
וְעַל פְּנֵי כֹל הַתְּכֵלֶת.

שאלות לדיון:

  • השוו בין השירים – האם שני השירים הללו הם אכן שירי אהבה?
  • יורם טהרלב בספרו "איזו מדינה" כתב (עמ' 22): "השיר 'הוי ארצי מולדתי' מבטא אכזבה עמוקה. האם זאת הארץ שציפינו לה? האם זאת הקדושה שציפינו כי נמצא?"
    האם אתם מסכימים עם האמירה?
  • האם יש אהבת מולדת נכונה יותר –
    אהבה צנועה ואינדיבידואלית או גאה וקולקטיבית?
    אהבה פעילה ודינמית, או פסיבית, מתוך קבלה של מה שיש?
  • "אנו נייפה אותך מאוד": האם באהבה אמיתית אנחנו רוצים לשנות, לשפר ולתקן את מושא אהבתנו או מקבלים אותו כפי שהוא ("הר טרשים קירח" לצד "ריח פרדסי אביב")?
  • איך נדע האם "שלמת בטון ומלט" אכן טובה למולדת או לא? האם הנתינה ש"עוד לא נתנו וניתן" צריכה לכלול את מה שהנותן רוצה לתת/חושב שהמקבל צריך או מה שהמקבל באמת צריך? איך נמנעים מנתינה מתוך גישה פטרונית מתנשאת? האם לדעתכם כאשר מושא האהבה הוא המדינה, יש מקום למידה מסוימת של פטרונות?
  • עם יד על הלב... איך אנחנו עם בני/בנות הזוג שלנו? עם ילדינו? מקבלים ואוהבים אותם כפי שהם או חותרים "לשפרם ולתקנם"? מהם הדומה והשונה בין אהבת אדם לאהבת מולדת?
  • כאזרחים אכפתיים כיום, איזה סוג אהבה למדינה עדיף בעיניכם – ראיית המולדת הרב גונית, על חוזקותיה וחולשותיה, או הנחלת ערכים של אהבה עיוורת למדינה?