איך לבחור מסלול לילי ולהתכונן להדרכה בו

איך לבחור מסלול לילי ולהתכונן להדרכה בו

טיול בלילה מציב אתגרים רבים אבל גם יתרונות משמעותיים. צילום: Alejandro Miranda from Pixabay

מתכוננים

    1. ראשית, גם לאחר שתביאו בחשבון את כל הנקודות דלהלן, חובה לקיים סיורי הכנה, לפחות אחד בשעות האור ואחד בשעות החשיכה, כדי לראות בפועל איך נראה המסלול, היכן עלולים להתבלבל בשעות חשיכה ומהן הנקודות שבהן צריך להיזהר ולא קל לשים לב אליהן באור.
    2. שבילים צרים נוטים להיעלם מהעין בלילה, והסיכוי לאבד אותם גדול. בחרו מסלול שהוא על דרכי עפר או שבילים רחבים וברורים.
    3. מהירות התנועה של קבוצה בלילה קטנה מזו של היום. תכננו מסלול קצר משמעותית מזה שהייתם עושים בשעות היום עם אותה קבוצה. הליכה לילית של ק"מ אחד תספיק לרוב הקבוצות שאינן מחוג סיירות.
    4. נקודת המפגש לתחילת הטיול חייבת להיות ברורה ביותר, כך שלא יהיה צורך לכוון את המגיעים בצורה מורכבת.
    5. עבור אנשים רבים הסיכוי לפציעות קלות, כגון עיקומי קרסול, גדול בלילה מאשר ביום. ודאו במהלך ההכנה שאין שיפועי צד מפתיעים, חריצי אורך בשבילים, ושאר הפתעות שקשה לראות בחשיכה. אם ישנם – ודאו שאתם מודעים להם, מכירים את מיקומם המדויק ומזהירים מפניהם.
    6. לשביל כורכר יש יתרונות וחסרונות משמעותיים. קל מאוד לזהות את הכורכר הלבן בלילה, דרכי כורכר נוטות להיות מהודקות יותר ובכך בטיחותיות יותר. מצד שני, נהגי שטח לא בהכרח מצפים לקבוצת מטיילים שקטה באמצע הדרך.
    7. תכננו להיפגש עם הקבוצה באור אחרון. אנשים מרגישים בנוח יותר כאשר הם מגיעים באור – הגעה בחושך מקשה עליהם מאוד להתמצא.

כיצד מתנהלים במסלול לילה?

    1. הביאו אתכם מאסף רציני ואמין או מנו אותו מתוך הקבוצה. ודאו שהוא מצויד בפנס וטלפון תקינים. כדאי שהמאסף יהיה לבוש בבגד בהיר, שיקל עליכם להבין שאחרון הצועדים הגיע ואפשר להמשיך.
    2. לבשו בגד בהיר – זה יקל על הקבוצה לזהות אתכם.
    3. לכו לאט יותר מבטיולי יום.
    4. הקפידו על שתייה מרובה כמו בשעות היום.
    5. גם אם אין לכם כל כוונה להשתמש בו, ודאו שיש לכם לפחות פנס אחד חזק. מומלץ להצטייד בשני פנסים, אחד חזק למקרה חירום ואחד חלש מאוד ונועד לכך שתוכלו להוסיף מעט אור עדין מבלי לסנוור או להפר מאוד את החשיכה.
    6. בפתיחת הטיול, בזמן השמעת דגשי הבטיחות, הזכירו למטיילים את מה שהם כבר יודעים – יש צורך להיות יותר זהירים מאשר בשעות היום:
      • יש לשים לב היכן מניחים את כפות הרגליים.
      • אין להכניס ידיים לחריצים ואין להרים אבנים.
      • בשום אופן אין "להיעלם" הצידה בלי להודיע למאסף. גם אם זה רק לשירותים.
      • יש לשתות כמו בשעות היום.

איך להתמודד עם אתגרים וקשיים נפוצים

    1. חששות שמפריעים למשתתף ליהנות מהטיול – הקדשנו לכך עמוד בפני עצמו.
    2. פערים גדולים בתוך הקבוצה – ראיית הלילה של אנשים שונים שונה באופן דרמטי. היכולת ללכת בחשיכה משתנה מאוד מאדם לאדם בשל מגוון סיבות והביטחון העצמי של אנשים שונים בלילה, גם הוא שונה מאוד. אחד ייבהל מקול עלה נידף, ואחר יחשוב באופן מוגזם שהכול כרגיל. המדריך חייב להקפיד לבדוק כל הזמן שכל חברי הקבוצה נוכחים ומרגישים בטוב, הרבה יותר מאשר בשעות היום. הכלי העיקרי הוא לעצור הרבה יותר מאשר ביום – עצירות שבהן לא מדריכים אלא רק מוודאים שכולם בסדר והמאסף הגיע.
    3. קור – למעשה, קשה מאוד להתמודד עם מצב שבו משתתף בטיול מגיע לא ערוך למזג האוויר. לכן, כ-24 שעות לפני הטיול יש לשלוח לקבוצה תזכורת עם רשימת ציוד ודגשים, כולל הביגוד המתאים, חומר נגד יתושים לרגישים, מיקום המפגש וכך הלאה.

עם כל האתגרים האלה, למה לטייל בלילה?

עכשיו, אחרי שהתייחסנו לבטיחות ואתגרים, חשוב להגיד שיש יתרונות משמעותיים מאוד לטיול בלילה:


    1. ברוב לילות השנה מזג האוויר נעים יותר, וסכנות התייבשות ומכת חום קטנות משמעותית.
    2. החוויה יותר חריגה עבור המטיילים, ולכן יותר משמעותית. היציאה מאזור הנוחות היא דרמטית יותר מאשר ביום. זה מאפשר למדריך לייצר חוויה שתיזכר ותשפיע על המטיילים.
    3. הלילה הוא הזדמנות להכיר צד חדש של הטבע, להתרגש ממנו ולרצות לשמור עליו. הדברים נכונים עבור מטיילים שלא רגילים לטייל וגם עבור אלה שרגילים לטייל בשעות האור. שתי קבוצות המטיילים הללו חוות בטיול לילי משהו חריג ומיוחד.
    4. יש פעילויות שאין כל דרך לעשות בשעות האור, כמו למשל צפייה בכוכבים. אפשר ומומלץ להתעמק, ללמוד ולבצע הדרכת כוכבים מעמיקה. אם אין לכם את היכולת להעניק ידע של ממש והדרכה מסודרת על הכוכבים, עצם החוויה של מבט אל שמי הלילה בטבע וצפייה בכוכבים, היא חוויה שאנשים רבים לא זוכים לה תדירות.

משחקי פתיחה לטיול בלילה

מעגל עם חבל

 
מטרת המשחק: שיתוף פעולה.
 
קושרים לולאה גדולה מאוד מחבל (כ-10 מטרים ומעלה). המשימה של הקבוצה היא להחזיק בחבל יחד, ולהישען מעט אחורה מבלי שהחבל יזוז ממקומו (למתקדמים – אפשר לקשור מראש את הלולאה, לקשור אל האמצע שלה מקל, וכך לבדוק אם הוא באמת לא זז.) אם הקבוצה הצליחה, המשימה הבאה של חבריה היא להתיישב כולם ביחד, בו זמנית, תוך כדי הישענות לאחור. (מי שלא נשען לא מאפשר לאחרים להישען, וכך ממחישים את הצורך בשיתוף פעולה כדי שהסיור יתנהל היטב.)

משחק הזיכרון הקבוצתי

 
מטרת המשחק: לשעשע מעט ולהפיג חששות. להמחיש כמה אנחנו זוכרים מעט פרטים חזותיים.
 
עומדים במעגל ללא תאורה. המדריך שואל שאלות על חברי הקבוצה, שאלות שנוגעות למידע חזותי, כגון "למי בקבוצה יש את העגילים הכי ארוכים?", "למי בקבוצה יש חולצה חומה?", וכך הלאה. מי שענה נכון מקבל נקודה. כדאי לכתוב על פתק כמה מאפיינים בולטים של חברי הקבוצה שראיתם בקבוצה באור יום, כדי שתוכלו לשלוף אותם במשחק הזה בחשיכה.
 

משחק זיהוי קולות

 
מטרת המשחק: המחשת היכולות החושיות של בני האדם.
 
מוציאים מתנדב מהקבוצה. הקבוצה כולה עוצמת עיניים. המתנדב הולך בשקט לנקודה שונה מזו שבה ראו אותו לאחרונה ומשמיע קול חזק למשך שנייה. על המשתתפים להצביע לכיוון מקור הקול. אחרי שכולם מצביעים – פוקחים עיניים.

איך הולכים בלילה?

    1. כיצד הולכים בלילה בשטח לא נוח? אם לא רואים מספיק טוב את השטח, כדאי להרים את הרגליים מעט יותר גבוה מהרגיל בלילה. כך קטן הסיכוי שנפספס אבן על הרצפה.
    2. פנס – עדיף שלא להשתמש בפנס בסיור לילי, ולאפשר לעיניים להתרגל לחשיכה. אם בכל זאת משתמשים בפנס, חשוב לשים לב לכמה נקודות:
        • במקום פנס רגיל אפשר להשתמש בפנס אדום, פנס חלש או עששית.
        • לא מאירים אל פניהם של אנשים אחרים. זה מסנוור ומכאיב.
        • עדיף להחזיק פנס בגובה המותן ולא בגובה הכתפיים או הפנים, משום שזה מאפשר לראות צלליות. הצלליות הן אלה שבעזרתן אנחנו מבינים אם האבן הגדולה שאנחנו רואים היא גדולה ושטוחה או עגלגלה כמו כדור.

    3. היעזרות בחבר – אם רוצים להיעזר בחבר (למשל, יש אנשים שהראייה שלהם בלילה משמעותית טובה פחות מהממוצע), כדאי לוודא היטב שהחבר מרגיש מספיק יציב, חזק ובטוח. הדרך הטובה ביותר להיעזר במישהו אחר בטיול לילי, היא לאחוז בזרועו של החבר העוזר, מעט מעל המרפק. כך לא מפריעים לו, ועדיין מרגישים, גם ללא מילים, את תנועות הגוף של החבר, שהן בעצם מעין מצפן או מפת דרכים.
    4. מעניין לשים לב לכך שבלילה, למרות שאנחנו לא רואים טוב במיוחד, אנחנו קולטים הרבה יותר מידע מכפי שנדמה לנו. לדוגמה, צלליות של עצים שונים ייראו אחרת. ילד בסיור לילי אמר פעם שאורן נראה לו בלילה "כמו ענן על מקל", בעוד הברושים נראים כמו סיכות או חרבות.
      חריץ לאורך השביל נראה כמו פס מעט כהה, ש"רץ" לאורך השביל באלכסון קל. חובה לדעת לזהות אותו ולהזהיר את המשתתפים מפניו. חריץ לרוחב השביל יכול להיות מאוד קשה לזיהוי, בייחוד עבור מי שמחזיק את הפנס גבוה מדי, ולא רואה את הצלליות שהוא יוצר. אם אתם רוצים לזהות את המכשול הזה, החזיקו את הפנס נמוך ככל האפשר.
      כתמים כהים או בהירים ביחס לשביל הם דבר שכדאי לשים לב אליו: קן של נמלת הקציר או תחנת הרחה של צבי, ייראו כמו כתם כהה. סביב כל אחד מהם אפשר לייצר נקודת עניין עבור המטיילים, ובשניהם עדיף שלא לדרוך.

ומה לגבי התמצאות במרחב באופן כללי יותר?

בלילה כדאי וצריך להיעזר בקו האופק הרבה יותר מאשר בשעות היום:

    1. אנטנה רחוקה (שהמדריך מצא בסיור מקדים) היא כלי מאוד נוח להתמצאות בתצפית בלילה, והיא גם נקודה מאוד נוחה שממנה אפשר להתחיל להסביר מה רואים ("מימין לאנטנה". ביום כרבע מחברי הקבוצה ישאלו את המדריך איזו אנטנה, בלילה מעטים מאוד).
    2. קו האופק נראה בלילה יותר דרמטי מאשר ביום, כך שתצפית שבה המדריך מדבר על תופעות כלליות, כמו למשל השתפלות של גב ההר לעבר השפלה, תהיה ברורה יותר בלילה.
    3. צורת קו האופק – אם קו האופק נראה כמו V, אנחנו בתוך ואדי, אם הוא נראה כמו W, אנחנו על שלוחה מעל שני ואדיות. קו ברור שמאחוריו יש שטח מטושטש הוא סימן לוואדי שזורם בניצב לכיוון המבט שלנו.