זיהום רעש מתאר מצב שבו הרעש גורם להפרעה בהתנהגות של בעלי חיים או בני אדם. הנושא של זיהום רעש נמצא רק בתחילת המחקר, אבל כבר עכשיו ברור שהוא הרבה יותר דרמטי מכפי שנראה לנו, אנשי העולם המודרני והרועש
רעש הוא גורם מפריע שיש לו השפעה גם במרחק מאוד גדול מהמקור שלו. כל אחד מכיר את התחושה של רעש שמפריע לנו. יש רעשים שאנחנו לא מרגישים בהם, יש כאלה שסתם מפריעים, ויש רעשים שגורמים לנו לתגובה של לחץ כמו אזעקה או פיצוץ. גם אצל בעלי חיים יש תגובות לרעש. גנרטור מטרטר, למשל, עלול לגרום לבעלי חיים להימנע מלהתקרב אליו אפילו ממרחק של כמה מאות מטרים, כך שהנזק שהוא גורם יכול להיות הרבה יותר גדול מכפי שנראה. רעשים יכולים לגרום גם להפרעה בשינה, אבל גם יכולים לגרום לדברים חמורים בהרבה, כמו תגובות של לחץ ממשי, עם עלייה בדופק, בריחה מהירה או קפיאה במקום.
הנושא של זיהום רעש נמצא כיום בשלבים יחסית מוקדמים של המחקר, בפרט בארץ. ההבדל בין "רעש" לבין "צליל" הוא בכך שהרעש לא רצוי, והוא בא ממקור חיצוני. זיהום רעש נמדד בדציבלים, בדיוק כמו עוצמת קול. שני שלישים מתושבי העולם חשופים לרמת רעש של 55 דציבלים ומעלה לאורך היום – זאת בזמן ש-35 דציבלים בלבד נחשבים למקסימום שבו אפשר להתרכז, לעבוד וללמוד! ערים הן כמובן מוקד אדיר של רעש, אבל גם בטבע יש כמעט בכל מקום באופן די מתמיד מגוון רעשים שאינם "מקומיים", כגון משאבת מים מטרטרת, מטוס שעובר בשמיים, כביש רחוק וכך הלאה. בקרב בני אדם ידוע שחשיפה לרעש גורמת למגוון בעיות בריאות, אך מה הוא עושה לעולם הטבע?
אין בעל חיים שלא מרגיש רעש. גם אלה שאין להם אוזניים, כמו נחשים, מרגישים רעידות בקרקע. כמעט כל בעלי חיים מתקשרים או צדים בעזרת חוש השמיעה, אבל אצל הפעילים בלילה השמיעה מרכזית הרבה יותר. רעש גורם להפרעה בהתנהגויות שהן קריטיות להמשך הקיום שלהם: בלי למצוא זה את זה הם לא יוכלו להתרבות, בלי לשמוע את הטרף הם לא יוכלו לאכול, ואם נדבר על פעילי יום – הם לא יכולים לישון, דבר שלאורך זמן יפגע בתפקוד שלהם. לדוגמה, דורסי לילה מתקשים לצוד ליד כביש ראשי. המשמעות של זה היא שאם אתם שומעים כביש רחוק, אתם נמצאים במקום שבו קטן הסיכוי לראות ינשוף שבע.
חשוב להבין שמקומות שונים רגישים יותר או רגישים פחות לרעש. מקומות רגישים במיוחד, למשל, הם מקורות מים, מכמה סיבות. ראשית, מקור מים הוא קריטי להישרדות של בעלי החיים בסביבה יבשה כמו ארץ ישראל. שנית, במקורות מים יש בעלי חיים שהם רגישים במיוחד לרעש: דגים, דו חיים וציפורי סבך.
תכנון של בית, שכונה, עיר או אתר תיירות – סבך צפוף הוא שטח שסופג וחוסם רעשים. אפשר לדרוש מהעירייה, קק"ל או רשות הטבע והגנים להרבות בנטיעות רלוונטיות. כלומר, לא רק להתלונן על רעש כדי שהמרעיש יקבל דו"ח, אלא בעיקר כדי שגופי תכנון יתכננו גם את האקוסטיקה של מקומות שבאחריותם.
להתלונן על רעש – בעיריות בארץ זוהי התלונה הנפוצה ביותר, אבל בטבע גם מותר להתלונן לרשות הטבע והגנים או למשטרה. התלונות האלה מצטברות לכדי הנעה של גופים גדולים לפעולה. הכוח לתכנן ערים, שמורות טבע ויערות אמנם לא נמצא בידי התושב או המטייל, אבל ריבוי תלונות בנושא ומעורבות אזרחית בתכנון, יכולים להביא לתכנון נכון יותר מבחינה אקוסטית.
נכתב בשיתוף עם יעל לנרד, דוקטורנטית באוניברסיטת בן גוריון, והראשונה בארץ שחוקרת את תחום זיהום הרעש.