ניעזר בכרטיסיות הציורים שבערכה, ונספר על דוד המלך (אפשר לחלק את הכרטיסיות למודרכים ולשחק – כל אחד ירים את הציור או התמונה שלו ויראה אותם לכולם ברגע הנכון בסיפור):
דוד, בנו של ישי, היה ילד ג'ינג'י יפה עיניים, אמיץ, סקרן ומוכשר. הוא גר באוהל, יחד עם כל משפחתו, ואהב לשחק, לטייל ולנגן בנבל, שהיה עשוי מענף מכופף שחבלים מתוחים בו מצד לצד. באותם ימים לא היה גן ולא בית ספר, ודוד עבד כדי לעזור להוריו. הוא היה רועה צאן – כל בוקר היה לוקח את הכבשים והעיזים אל המרעה, ובדרך היה מדבר אליהן, מעודד את הגדיים הקטנים והכבשים הזקנות שהלכו לאט יותר, מרגיע את העיזים העצבניות, ואפילו שר ומנגן להן.
כדי להגן על עצמו ועל הצאן משודדים ומחיות מסוכנות התאמן דוד בהשלכת אבנים בעזרת קלֶֶע – רצועה של עור קשורה בחוטים. הוא הניח במרכז הרצועה אבן קטנה, וכאשר סובב את הקלע בחוזקה, שוגרה האבן בשיא הכוח והמהירות בדיוק אל המטרה.
כששמע דוד שלוחמים פלישתים רשעים פלשו לארץ ובראשם ענק מפחיד ושמו גוליית, לא היסס לרגע והכריז – "אני אנצח את הענק ואבריח את הפולשים". לא תאמינו – למרות שהוא היה רק נער קטן, רועה צאן, וגוליית היה ענק מפחיד ומסוכן עם חרב ושריון ומגן, דוד הצליח לקלוע אבן מהקלע הפשוט שלו ישר אל המצח של גוליית, להפיל אותו ולגבור עליו. לא פלא שברבות הימים הוא הפך למלך ישראל, המלך החשוב והמפורסם ביותר שהפך את ירושלים לבירתו, הנהיג את העם ושמר עליו, וניצח בעוד קרבות רבים וחשובים.
מספרים שכשדוד היה יוצא לקרב הוא היה לוקח איתו חרב חדה ומגן חזק במיוחד, שבמרכזו כתוב שמו – דוד.
נסביר ונמחיש בעזרת הכרטיסייה: מגן לא חייב להיות "מגן אבירים" שמשתמשים בו במלחמה. זה יכול להיות מישהו או משהו שמגן ושומר עלינו, חייל או שוטר או בן משפחה או אפילו חבר דמיוני יכולים להיות המגן שלנו.
מגן יכול גם להיות סמל שמעניקים למישהו כאות כבוד או סמל של משפחה או בית ספר.
נחלק דפים וכלי כתיבה ויצירה ונבקש מכל אחד מהמודרכים לכתוב את שמו בפינת הדף. כעת נזמין כל מודרך להביט באותיות השם ולחשוב איך אפשר לחבר אותן כמו שדוד עשה וליצור מהן סמל, שיהיה הסמל המיוחד שלו.
נשאל שאלות מנחות:
נזמין את המודרכים לעצב סמל מאותיות השם שלהם ולצייר אותו על המגן שבדף. נוסיף – אפשר לצייר מסביב למגן עם הסמל עוד דברים או אנשים שמגינים עליי. עם תום הזמן (נקצה לשלב זה כעשר דקות) נפרוש תערוכה בגן או בכיתה ונזמין את המודרכים לספר על המשמעות מאחורי הסמל שיצרו ועל הסיבות לבחירות שבחרו.
נחזור ונסתכל יחד על דגל ישראל, שפתחנו איתו את הפעילות ונסכם: מגן דוד התחיל, אולי, כסמל של דוד, שהתנוסס על המגן שהגן עליו במלחמה. דוד איחד יחד את שני המשולשים של האות ד' בשם שלו – אולי כסמל לכך שהעם כולו יכול להתאחד ולהתחבר.
יש עוד מחשבות ורעיונות והרבה סיפורים נוספים שמספרים מאין הגיע הסמל.
אלפי שנים עברו מאז שדוד מלך בירושלים והמגן שלו נעשה למגן של כולנו – הסמל שבמרכז דגל ישראל, סמל שעזר לאחד את העם היהודי ולהקים לו בית במדינת ישראל.
נספר ונראה את התמונות שבכרטיסיות: קרן קימת לישראל הוקמה בזמן שהיהודים היו מפוזרים בכל העולם ועדיין לא הייתה להם מדינה משלהם. כדי לאחד את הכוח של היהודים בכל העולם, לספר להם על הרעיון של הקמת בית מיוחד לעם היהודי בארץ ישראל ולשכנע אותם שאם כל אחד יתרום קצת כולם ביחד יכולים להיות כוח גדול, קרן קימת לישראל עשתה כמה דברים: היא מכרה בולים עם סמל מגן דוד, וחילקה קופות שנקראו קופסאות כחולות, ועל כל אחת מהן הופיע מגן דוד. וכך כל אחד תרם כמה פרוטות, וביחד אספו היהודים כסף, שבעזרתו קנו אדמות ונטעו עצים והקימו יישובים, וכך הכינו את השטח והתנאים להקמה של מדינת ישראל. כיום אנחנו חוגגים ומציינים ביום העצמאות את הקמת המדינה.
לסיכום נשאל: האם מגן דוד שעל הדגל מגן עלינו עד היום? נציע – כן, הוא מאחד אותנו ומשמח אותנו, הוא מזכיר לנו את הסיפורים על הניצחונות וההצלחות של העם שלנו, הוא נותן לנו תקווה ומשהו להתאחד סביבו, הוא מקשט את המדינה בכחול ולבן ומזכיר לנו שכולנו יכולים וצריכים להתאחד, לעזור אחד לשני, כל אחד כפי יכולתו, ושביחד נהיה כוח גדול שיצליח לשמור על המדינה ולטפח אותה ביחד.
לסיכום נערוך פעילות יצירה לבחירתנו: