ערער (Juniperus) בישראל - זיהוי, אפיון בית הגידול ודמוגרפיה

רועי הראל, אילון כלב, ניר הר ועמרי בונה

בישראל, למעט בחרמון, קיימת אוכלוסיית בר אחת של עץ מהסוג ערער — בהר שפנים וסביבתו, בגוש הר מירון. אוכלוסייה זו מוכרת עוד מימי שלטון המנדט הבריטי.

עד השנים האחרונות היו העצים באוכלוסייה זו מזוהים כערער ארזי (Juniperus oxycedrus L.), שלו ארבעה תתי-מינים מובחנים. הערער הארזי במזרח הים התיכון שייך לתת-המין 'ארזי'. קיים הבדל מורפולוגי בין תתי-המינים המתבטא בצורתו הכללית של העץ, בצורת בסיס העלה, מיקום הפיוניות בעלה ובקשקשים המרכיבים את האיצטרובל.

מחקרים חדשים מזהים את אוכלוסיות תת-המין 'ארזי' ממזרח הים התיכון כמין בוטני אחר — ערער מעוין (Juniperus deltoides R.P. Adams).

כדי לקבוע האם האוכלוסייה במירון היא של ערער ארזי או ערער מעוין, נלקחו דגימות עלים ואצטרובלים משישה עצים בוגרים ושישה צעירים. הממצאים תומכים בסברה, שהאוכלוסייה במירון היא של ערער מעוין.

במטרה לעקוב אחר הדינמיקה וגבולות התפוצה של אוכלוסייה נדירה זו, מופו העצים בעזרת GPS (ברמת דיוק של העץ הבודד) ונמדדו הגובה והקוטר של 409 עצי ערער שזוהו בשטח. בוצע סקר סלע-קרקע-צמח לאפיון בית הגידול שבו גדלים הערערים.

בנוסף לכך, יש חשיבות להקמת חלקות מזרעים של עצים מצטיינים לשם שימור מחוץ לאתר (ex-situ) של מין נדיר זה בישראל.

 להורדת המאמר »