מאת: איל שפיראבימים אלו מציע תל כסלון ים של חוויות בטווח של כמה מאות מטרים בלבד: פריחות משכרות של סתווניות, כרכומים, נרקיסים ורקפות, נקודות תצפית מרהיבות אל הרי ירושלים, פיקניק נינוח - וגם אופציה לטיול נוסף במרחק דילוג מכאן. אז עזבו הכל, והצטרפו ממש עכשיו לחגיגה של צבעים.לא בשבוע הבא. גם לא מחר. היום. מה היום? עזבו הכל וצאו ממש עכשיו לטיול הזה. למה? כי לטבע יש תוכניות משלו, ומה שפורח היום – דורש טיול היום. מין חוק טבע שכזה.הפעם אנחנו שולחים אתכם אל תל כסלון שביער הקדושים. תל אחד - לא גבוה במיוחד, לא דרמטי במיוחד – אבל איזו פריחה!
תמיד ידעתם שמסלול טיול מתחיל בנקודה א' ומסתיים בנקודה ב'. ובכן, הוא לא. הקטע בטיולי פריחה הוא להתברבר, בקטע טוב. להיות רנדומליים. כי הרנדומליות טומנת בחובה הפתעות. וזה בדיוק הסיפור של תל כסלון. ברגע שמחנים את הרכב לצד שולחנות הפיקניק המוצלים, לא תצטרכו לחפש יותר מדי: מיד יופיעו הסתווניות. והן יופיעו בהמוניהן. למרות שכיחותה הרבה, תמיד נעים לפגוש בטבע את סתוונית היורה - גיאופיט קטן שפורח בסתיו. בעבר היא ענתה לשם "בר-יורה", אבל תודו שהשם "סתוונית היורה" הולם אותה הרבה יותר. היא פורחת בגווני לילך משכרים מאוקטובר עד דצמבר (עוד סיבה טובה להגיע ממש עכשיו), ומעניין לדעת כי הפקעת מכילה רעל חזק ששמו קולכיצין (על שם הסתוונית, ששמה המדעי הוא קולכיציום). ומאחר שאין רע בלי טוב – כדאי לדעת שרעל זה משמש ברפואה נגד מחלות עורקים ומחלות ראומטיות.למרגלות התל – לצד דרך הנוף הפונה מזרחה – תגלו מופעים נהדרים, צפופים ומרגשים של נרקיס מצוי וגם רקפת מצויה. את שני החברים הבוטניים הללו כולם מכירים ואין צורך להציגם, אבל אולי לא ידעתם שפקעת הרקפת שימשה ברפואה עממית כסם משלשל, למרות הסכנה הגדולה הכרוכה בכך. בעבר אף נהגו להשתמש בפקעות טחונות של רקפות לשם הרעלת דגים, כדי שיהיה קל ללכוד אותם במים.
לצד כל אלו, נחבא אל הכלים (או בעצם, אל הסלעים), כרכום חורפי – שפורח מנובמבר ועד פברואר. זהו הכרכום השכיח בארץ, והוא זקוף וגאה, צורתו כמשפך או גביע צר. עלי העטיף לבנים, לוע הפרח צהוב מבפנים. ואם תתקרבו היטב תגלו שבצידו החיצוני של הפרח נמתחים קווי אורך עדינים בצבע סגול. והנה פרט טריוויה ששווה לספר לחבר'ה: בימי קדם הכרכום שימש כצבע צהוב יקר ויוקרתי שנועד לצביעת מזון ואריגים. הצבע הופק מהשורשים, אך צבע משובח במיוחד הופק מהצלקות. למעשה, נדרשו יותר מ-100 פרחים כדי להפיק גרם אחד בלבד של צבע.
כעת, אחרי שצילמתם מכל זווית נרקיסים, רקפות, כרכומים וסתווניות – הגיע הזמן לחלץ עצמות כמו שצריך. הרי לא הגעתם עד לכאן רק כדי לפגוש פרחים. דרך עפר צרה המקבילה לכביש 395 תיקח אתכם מערבה, במעלה התל, עד לראשו. הטיפוס אינו מתאים למתקשים בהליכה, אבל הוא קצר וגדוש בתצפיות נוף נהדרות אל חלק זה של הרי ירושלים.בראש התל מצויים שרידיו של הכפר הערבי כיסלא, שננטש בימי מלחמת העצמאות. שמו של הכפר משמר שם היישוב הקדום כסלון, שנזכר במקרא והיה בתחומי נחלת שבט יהודה. בראש התל, לצד חומות אבן וטרסות חקלאיות, נמצאים שרידי בית המעיין של עין שייח' אחמד, וגם מערה חצובה קטנה. ניתן לשוב מהתל באותה הדרך.לדעת עוד: בווייז "עין כסלון" (מומלץ להחנות מיד עם הירידה מכביש 395 ולטייל ברגל). אורך המסלול בין מרבדי הפריחה: 300-200 מטרים. העלייה לתל והירידה ממנו יאריכו את המסלול בכקילומטר.
אם אתם כבר כאן, מומלץ לדלג אל אנדרטת מגילת האש, אף היא ביער הקדושים. למעשה, הרעיון להנציח את הנספים בשואה בסדרת יערות עלה מיד אחרי שמלחמת העולם השנייה הסתיימה. ניצולי שואה פנו לקק"ל וביקשו לנטוע עצים לזכר יקיריהם שנספו. בשנת 1946 החלו ההכנות לנטיעת יער הקדושים, ולאחר הקמת המדינה הוגבר קצב הנטיעה במידה ניכרת. ביער ישנם 6 מיליון עצים, המהווים מעין נרות נשמה חיים לזכר היהודים שנספו בשואה. באותם ימים, היה זה מבצע הייעור הגדול ביותר במדינת ישראל הצעירה. שטחו של היער 18,000 דונמים, והוא מצוי לצדי ערוצו העמוק של נחל כסלון. אחד מסמלי היער הבולטים הוא אנדרטת מגילת האש - פסל ברונזה אדיר-ממדים של הפסל נתן רפפורט. היא מתנשאת לגובה של כ-8 מטרים ומשקלה יותר מ-12 טונות. התבליטים הרבים שבמגילה מספרים את תולדות עם ישראל – מהחורבן ועד התקומה. השביל המרשים המוליך לאנדרטה נגיש וקצר, ומומלץ מאוד להגיע לכאן אחרי טיול הפריחה שלכם. אגב, גם כאן תגלו בימי אלו נרקיסים, רקפות וסתווניות – אם כי בכמות פחותה מזו שבתל כסלון. ואם אתם בעניין של טיול למיטבי לכת, כדאי לדעת שמהאנדרטה יורד שביל ירוק עד למערת בני ברית. זהו מסלול יפהפה באורך של כ-3 ק"מ, אך הוא אינו מעגלי ונדרש רכב הקפצה. המלצה שלנו: אפשר לדגום רק חלק מהמסלול ולחזור באותה הדרך. כבר אמרנו: רנדומליות היא שם המשחק.