קישואים, אבטיחים, ובני משפחת הדלועיים – הבדלים בין המינים

בישראל מוכר מאוד הצמח ירוקת החמור, המתיז את זרעיו למרחק ובכך מפיץ אותם. שני המינים דלעת הנחש המצויה ודלעת הנחש הסורית, משתרגים על הקרקע או מטפסים על צמחים אחרים.

שני סוגים חשובים ביותר הם האבטיח ומלפפון, לשני הסוגים הללו, שהפכו לנציגים בולטים במטבח, קרובי משפחה קטנים ומרים הגדלים באזורים החמים של הארץ. אבטיח הפקועה גדל בערוצי נחלים במדבר וחודר מעט לחולות מישור החוף. הצמח שרוע על הקרקע, הפרי הוא אבטיח קטנטן שגודלו כאגרוף, ואכזבה קשה מצפה לטועמים אותו- טעמו מר במיוחד. כרבים במשפחת הדלועיים, גם אבטיח הפקועה הוא צמח רעיל.

בספר מלכים ב׳ (פרק ד׳) מסופר שאלישע ובני הנביאים היו ביריחו, בתקופה שבה רעב כבד שרר בארץ. אלישע מבקש מנערו שיבשל נזיד עבורם, וכשנערו יוצא ללקט אורות הוא מוצא בשדה ״גפן שדה״ ומלקט ממנה ״פקועות שדה״ , אותם הוא מוסיף לנזיד.

כשהסועדים טועמים את הנזיד, הם נחרדים מטעמו המר וצועקים, ואלישע בתגובה מוסיף לנזיד קמח ובמעשה נס מתקן את הנזיד.

אבטיח הפקועה נפוץ מאוד בסביבות יריחו, עליו דומים לעלי הגפן ואף קנוקנות יש לצמח, ולכן זיהוי הצמח עם גפן השדה בסיפור התנכ״י הוא ודאי כמעט. באבטיח הפקועה השתמשו לייצור חומר משלשל, ומסופר שחומר מר שהופק מהפרי היו מורחים על פטמות הצאן והבקר על מנת שהגדיים והעגלים לא יכלו לינוק מאימם את החלב.

האבטיח אותו אנו אוכלים כיום לא תורבת מאבטיח הפקועה שלנו, אלא ממין אחר של אבטיח שמוצאו באפריקה.

מלפפון הנביאים (נקרא בעבר קישוא הנביאים) גם הוא צמח בר הגדל בעיקר בבקע ים המלח מאילת בדרום ועד הכינרת, ופזור בנגב ובמדבר יהודה. למלפפון הנביאים פרי קטן בעל קוצים, בניגוד למלפפון המשולש, שהוא צמח בר נדיר ובסכנת הכחדה, ולו פרי גדול וקירח. מלפפון משולש הוא צמח הדומה מאוד למלון אותו אנו אוכלים, ולמעשה גם המלפפון אותו אנו אוכלים, גם המלון, וגם מיני הבר של המלפפון והקישוא כולם שייכים לאותו סוג בוטני - Cucumis.