אלות בישראל – הכירות עם המינים השונים וייחודם

מאת: אוהד בנימיני

הסוג אלה ( Pistacia), משתייך למשפחת האלתיים, עליה נמנים בישראל הסוג אלה, הסוג אוג, והסוג פלפלון הנפוץ בגינון. לאלות פרחים מאובקי רוח, ועל כן הם קטנים ולא בולטים כלל, משום ש"אין להם סיבה" להשקיע בפרסום יקר בדמות עלי כותרת צבעוניים. בטבע בישראל שלושה מיני אלות, נעמוד על ייחודם וההבדלים ביניהם כעת:

הראשונה, האלה ארץ-ישראלית, איננה אלא תת מין מקומי של אלה בעלת תפוצה רחבה יותר באגן הים התיכון- הקרויה "אלת הטרבינת", האלה הארץ ישראלית היא מרכיב מרכזי וחשוב ב״חברת האלון והאלה" המרכיבה את החורש הים תיכוני.

על האלה ארץ-ישראלית עפצים אופיניים דמויי בננה, הנוצרים ע"י כנימה בשם עפצית הקרן, המטילה את ביציה בצימוח הצעיר של האלה הא"י. בפירות האלה ארץ-ישראלית, בעלי הציפה החמצמצה, משתמשים לתיבול מאכלים, תערובות תבלינים וברפואה.

לאלה שני סוגי פירות: פירות עקרים בגוון ורדרד אדום, המשמשים לפרסום ומשיכת מפיצי זרעים (בעיקר ציפורים), ופירות פוריים בצבע שחרחר-כחלחל ובהם מצוי עובר אשר יופץ וינבט בנקודה חדשה. אסטרטגייה זו קיימת גם באלה האטלנטית ובאלת המסטיק.
 
אלה אטלנטית, היא עץ הגדל למימדים גדולים ומרשימים. היא נפוצה מצפון מערב אפריקה ועד הרי מרכז אסיה, היא מאפיינת איזורים ערבתיים.

אנו משערים כי האלות האטלניות נפוצו לישראל בתקופת הפליוקן (3-5 מליון שנה) בה האקלים היה קריר וגשום יותר. האלות האטלנטיות פזורות בישראל מעמק החולה ועד הנגב, בדגם תפוצה מפוזר למדיי לאורך רוב הדרך. מעניינת במיוחד תפוצת האלות האטלנטיות בנגב. בהר הנגב בלבד פזורים מעל 1000 עצי אלה אטלנטית (פרופ' אבינועם דנין ספר 1400 עצים) בעיקר באיזור הר רמון.

כיום מגמות ההתחממות והקצנת הטמפרטורות נותנות את אותותיהן בעצי האלה, וחוקרים טוענים שניתן לראות התייבשות ותמותה בעצי אלה אטלנטית רבים בנגב. לדוגמא בנחל חצבה עליון חיו 12 אלות בשנות השמונים, ונכון ל-2017 חיה בו אלה אחת, 3 במצב התייבשות והשאר מתו. על עצי האלה האטלנטית אנו מוצאים לרוב עפצים דמויי אלמוג, אותו יוצרת הכנימה עפצית ורטהיים.

אלת המסטיק היא שיח ירוק עד, בניגוד לשני המינים הקודמים אשר נשירים בחורף.היא שכיחה בחבל הים תיכוני ואף שולטת באיזורים מסויימים- כמו שפלת יהודה ומערב השומרון. בנוסף היא חודרת לספר המדבר ומשגשגת בעיקר באיזורים מוכרי רעייה, משום שהצאן והבקר נמנע מלאכול אותה. אלת המסטיק היא צמח ים תיכוני מובהק וגדלה סביב כל אגן הים התיכון.

מין נוסף של אלה, אלת הבטנה (אלה אמיתית) הלא היא הפיסטוק, מקורה בהרי מרכז אסיה ומגדלים אותה בעיקר בשדרת ההר עד הר הנגב, בגלל האקלים הקריר לו היא זקוקה.


כיצד נבחין בין המינים השונים?!

לאלות עלה מנוצה המורכז מעלעלים. העלעלים של אלה ארץ-ישראלית מחודדים בראשם, לעומת העלעלים של האלה האטלנטית בעלי הראש הקהה. סימן חשוב נוסף הוא שציר העלה (המקל האמצעי והראשי בעלה) מכונף- בעל התרחבויות, באלה האטלנטית ודק וללא התרחבויות באלה ארץ-ישראלית. סימן נוסף הוא שציר העלה באלה ארץ-ישראלית נוטה לגוון אדמדם לרוב. העלה של אלת המסטיק קטן וגלדני מאוד, ואין לטעות בו.

האלה במקורות

האלה, יחד עם האלון, נושאת ומשמרת את השורש "אל", אשר ניתן לשני העצים הללו, המאריכים חיים והופכים ל"פסלים חיים" מעוררי השתאות, להם יחסו קדושה וסמליות בתרבויות רבות. בעיקר אנו מוצאים עצי אלון ואלה (ועצים ממינים נוספים) עתיקים ליד קברי קדושים מדתות שונות.
האלה, כיאה לעץ מרכזי ונפוץ, נזכרת בתנ"ך במספר מקורות- ראשית- בישעיהו (פרק ו, פסוק י"ג) מופיעים האלון והאלה בסמיכות- "והיו כאלון וכאלה אשר בשלכת".

יעקב טומן את אלוהי הנכר "תחת האלה אשר עם שכם" (בראשית לה, ד) ומלאך אלוהים מתגלה לגדעון "תחת האלה אשר בעפרה" (שופטים ו, יא), ובספר דברי הימים מוזכר לנו שאת שאול ובניו קברו "תחת האלה" ביבש גלעד (דברי הימים א, פרק י, פסוק י).

גם במסורת המוסלמית, נהוג לא לפגוע ולכרות עצים סביב קבורת קדושים ולשמר אותם. אחת האלות ארץ ישראליות הוותיקות ביותר גדלה ליד נביא ינון בשומרון, ואלה אטלנטית ותיקה ביותר גדלה ליד המקום המיוחס לקברו של רבי טרפון, בקדיתא שבגליל העליון. קיומן של אלות ותיקות, אולי אף האלה הספציפית שעל קברו של רבי טרפון מוזכרת בספר "גבעת שאול" משנת 1893- "נמצא חורבה ישנה ושם קבור רבי טרפון הנזכר פעמים רבות בתלמוד, ועצי בטנים זקנים עומדים אצל החורבה". בטנים, היא האלה האטלנטית, כשמה הערבי - ״בוטום״. כמובן, שפגיעה בעץ מקודש עלולה לגרור עונשים כבדים מצד הפוגע..

האלות שימשו ומשמשות עד היום לצרכים רבים. משרף אלת המסטיק נהגו ונוהגים עד היום לייצר "גומי לעיסה" להיגיינת הפה. אנחנו מכירים את השימוש הזה עוד מימי התלמוד, בתוספתא במסכת שבת מוזכר לנו - "אין לועסין מסטיכי בשבת, אימתי? בזמן שמתכוון לרפואה, אם מפני ריח הפה מותר". כמו כן, משרף אלת המסטיק מפיקים תבלין הנמכר תחת השם "מוסטקי" (מסטיכה בפיניקית משמעו "לעיסה"), בו מתבלים מאכלים שונים, בין היתר רחת לוקום. מהענפים הצעירים והגמישים של שיחי אלת המסטיק ניתן לקלוע סלים קשיחים ועמידים במיוחד!

את פירות האלה הארץ-ישראלית והאלה האטלנטית אוספים, ומייצרים מהקליפה החמצמצה תבלין אותו מוסיפים לתערובת הזעתר ולמאכלים נוספים. כמו כן, הופק שמן המשמש בעיקר למאור. את פירות האלה היו זורקים לתנור או לטאבון לפני אפיית הלחם, והארומה המיוחדת של הפירות הייתה מבשמת ומתבלת את המאפים.

מהעצה של האלות הכינו בעבר כלי עץ שונים- מכתשים, כפות, ועוד. והאלה האטלנטית העמידה משמשת עד היום כעץ עליו מרכיבים את האלה החשובה ביותר - אלת הבטנה, הלא היא הפיסטוק..

הזכרנו כי האלה ארץ-ישראלית שלנו איננה אלה תת מין מקומי של "אלת הטרבינת" ( P. terebinthus) בעלת התפוצה הרחבה. מהאלה הזו, ומהאלה ארץ-ישראלית שלנו יוצר החומר החשוב טרפנטין, ששמו התגלגל משמה של אלת הטרבינת.