בשם הציפורים: השמים נשארים פתוחים

עגורים בשמי החולה. צילום: תומס קרומנקר
13 יולי 2016 08:24:54
הציפורים ממשיכות לעוף! לאחר מאבק ארוך ועיקש הוחלט: לא יוצב קן המתח העילי באגמון החולה. רבבות הציפורים החולפות בשמי האגמון ניצלו, ויוכלו להמשיך לחוג כאן בחופשיות

אודות המאבק בהקמת קו מתח חשמל עילי בעמק החולה:

קו המתח העליון בעמק החולה יעבור דרומית לעמק החולה ולאגמון החולה ולא יהיה קו מתח נוסף שיחצה את העמק, כפי שתוכנן. מאות אלפי הציפורים שבאזור ניצלו, המאבק הצליח!

בזכות העבודה המאומצת של הגופים הירוקים והרשויות המוניציפליות והירתמות הציבור למאבק, אימצה הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל), פה אחד, את החלופה הדרומית לקו המתח העליון בעמק החולה. חלופה זו קיבלה גם את ברכתן של קרן קימת לישראל, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים. על פי ההחלטה, הקו החדש יחליף את הקו הקיים ובכך הקמתו לא תגרום לפגיעה אנושה בעמק החולה.

אבירם צוק, מנהל אזור גליל עליון גולן בקק"ל וממובילי המאבק, אמר: "אף שלא התקבלה חלופה של קו טמון באדמה, מה שלדעתנו צריך להיות במדינה מתוקנת ששומרת על הסביבה ואיכות החיים של תושביה, מדובר מדובר בהחלפה של קו קיים בקו חדש, העדיפה בהרבה על התכנון המקורי".

ענת גולד, מנהלת תכנון בקק"ל הוסיפה: ״זוהי הוכחה נוספת לכך שבעבודה מקצועית ורצינית ובשיתוף פעולה איכותי בין הגופים הירוקים מגיעים לתוצאות טובות״.

עינבר רובין, מנהלת ההדרכה באגמון החולה קק"ל: "עמק החולה ממוקם במרכזו של אחד מצירי נדידת הציפורים הגדולים בעולם, והוא תחנת עצירה, מנוחה וחריפה לציפורים רבות ממינים שונים, חלקן בסכנת הכחדה עולמית. שמירה על ערכי טבע אלה היא בעלת חשיבות לנו ולדורות הבאים, שיוכלו ליהנות מפניני טבע ייחודיות וממראה מיליוני הציפורים הנודדות".

מה הייתה הבעיה הסביבתית?

עמק החולה והאגמון השוכן בתחומו הם אתר ייחודי וחשוב מאין כמוהו למארג חיי הבר בישראל. קו המתח העילי שתכננה חברת החשמל לסלול באזור היווה איום ממשי על כל אלה. בכל שנה חולפות בתחומי האגמון רבבות ציפורים ממינים שונים, בנוסף להן מאכלס האזור מערכת אקולוגית עשירה ומגוונת של צמחים ובעלי חיים.

ישראל חתומה על מספר אמנות בינלאומיות להגנה על מיני הציפורים הנודדות, החולפות וחורפות בה ובתי הגידול המשמשים אותן. ישראל אימצה את האמנות הללו, הממשלה אישררה אותן והן נכנסו לתוקף. ישראל מחויבת לשמור על מינים אלו בכלל ובעת הנדידה בפרט.

מחקרים שנעשו בארצות הברית הראו כי קווי מתח עליון גורמים לתמותת כ-80 עופות גדולים עבור כל קילומטר קו בשנה. בהינתן כמות הציפורים באזור אגמון החולה ובאורך קו המתח שצפוי היה להימתח באוויר – נמנעו אסון אקולוגי חמור ומותן של מאות ציפורים מדי שנה.

קראו עוד בנושא>>
שקנאים מתים כתוצאה מהתנגשות בקו מתח באגמון החולה. צילום: רשות הטבע והגנים

אגמון החולה במספרים

אגמון החולה צבר מוניטין בעולם כולו, הן בקרב העופות והן בקרב התיירים. במהלך שנה אחת בלבד חולפים בעמק החולה כמיליון עופות! בעונות הנדידה בסתיו ובאביב בולטות במעופן להקות ציפורים רבות, ביניהן:
  • למעלה מ-100 אלף עגורים.
  • כ-50 אלף שקנאים, שהיא למעשה כול אוכלוסיית השקנאי הלבן המקננת באירופה ובאסיה הקטנה.
  • כ-300 אלף חסידות לבנות.
  • אלפי חסידות שחורות, שהיא חסידה נדירה יחסית, שאוכלוסייתה העולמית מונה רק עשרות אלפי פרטים.
  • בנוסף למינים אלה, בכל חורף נראים במקום עשרות אלפי ברווזים, ובהם ברווזים נדירים כמו הברווז המשויש, שגם מקנן בעמק, אנפות ממינים שונים ובהן מאות רבות מהמין ליבנית גדולה, הנדירה יחסית.
  • כמו כן, בתקופות הנדידה חולפים במקום עופות דורסים רבים ומינים בסכנת הכחדה, שמספרם ממילא הולך ופוחת עם השנים.
בעשרים השנה האחרונות מתקיים בעמק החולה פרויקט השבה לטבע של עיטמים לבני זנב, מין שנכחד מהאזור בשנות החמישים עם ייבוש החולה, בזכות פרויקט ההשבה מעופפים כיום באזור במשך כל השנה שבעה-שמונה פרטים של עיטמים.