נאבקים בהקמת קו חשמל עילי בעמק החולה

ציפורים בשמיים - חשמל באדמה!

סיום המאבק


מטרת המאבק הייתה להטמין באדמה את קו המתח בעמק החולה. לאחר עבודה מאומצת של הגופים הירוקים והרשויות המוניציפאליות, הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) אימצה ב-11 ביולי 2016 פה אחד את החלופה - קו עילי מדרום לקו המתח העליון משדה אליעזר לתחמ"ש קצרין, מדרום לעמק החולה ולאגמון החולה קק"ל.

על פי ההחלטה, הקו החדש יחליף את הקו הקיים ובכך הקמתו לא תגרום לפגיעה אנושה בעמק החולה.  התוצאה היא הצלחה חלקית משום שהטמנת הקו לא הושגה. עם זאת, החלופה שהושגה קיבלה את ברכת קק"ל, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים.

למידע מפורט על סיום המאבק »

עדכון מדיון מיוחד בכנסת, 1 ביוני 2016


ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת קיימה דיון מיוחד בנושא התכנית להקמת קו מתח חשמל עילי בעמק החולה, בהשתתפות נציגי הקואליציה למען שמירת העמק.

יו"ר קק"ל דני עטר אמר בדיון: "ההיסטוריה של המדינה בפרויקטים כלכליים מלמדת שתמיד טעו בנתוני הפתיחה ושההתייחסות הייתה רק לפרספקטיבה הרגעית. קו מתח עילי יגרום ל-16 הרשויות שעמק החולה מהווה עוגן כלכלי עבורן, ובפרט אגמון קק"ל החולה, נזק שעולה עשרות מונים על עלות הטמנתו בקרקע".

עוד ציין עטר כי קק"ל משקיעה בימים אלה באגמון החולה 35 מיליון שקל וצפויה להשקיע עוד כמאה מיליון שקל בשנים הקרובות, על מנת להפוך את המקום לפנינה יוצאת דופן, שתזכה לתהודה עולמית. "חברת החשמל חייבת לבצע תהליך עם ראייה עתידית ולבחון את החלופות הנוספות, שהן הקמת תחנת ממסר בחלק המזרחי של הכנרת או הטמנת הקו באדמה", קרא עטר.

למידע נוסף על הדיון בכנסת »


על מה המאבק?
קו מתח עליון, המתוכנן עבור חוות טורבינות רוח בצפון הגולן, עתיד לחצות את עמק החולה ולפגוע בציפורים, בנוף ובתיירות.

קואליציה רחבה הכוללת את קק"ל, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, ראשי המועצות באזור ותושבי עמק החולה, יחד עם הציבור הרחב, קוראים לרשות החשמל, לחברת החשמל, ליזמי חוות טורבינות הרוח, למשרדי הממשלה ולאקדמיה – להצטרף לקריאה להטמנת קו החשמל העילי המתוכנן ולפעול יחד לשמירת הצביון של עמק החולה – סמל, דוגמה ומופת לקיימות – למען הטבע והאדם כאחד.

 למסמך עמדה משותף של קרן קימת לישראל, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים »

עמק החולה נמצא על אחד מצירי נדידת העופות הגדולים והחשובים בעולם. הוא מוגדר כאזור חשוב לעופות (IBA), ונמצא בתהליך הכרזה כאתר מורשת בינלאומי על ידי אונסק"ו. למעלה ממיליון עופות עוברים בו מדי שנה בעונות הנדידה בסתיו ובאביב, בהם 100 אלף עגורים, 50 אלף שקנאים, 300 אלף חסידות, דורסים וציפורי שיר. ביניהם גם מינים נדירים כמו חסידות שחורות, ברווז משויש ולבנית גדולה, ואף מינים בסכנת הכחדה עולמית כגון עיט שמש ועיט צפרדעים.

באזור עמק החולה משחרים למזון כל השנה פרטים רבים של נשר מקראי המקננים בגולן ובגליל וגם נשרים המגיעים מאזורים מרוחקים. הנשר, שהיה בעבר אחד מהעופות הדורסים המצויים באזור, מתמעט מאד משלל סיבות ובהן פגיעה בכבלי חשמל והתחשמלות (גורם תמותת הנשרים השני בחומרתו). מין נשר נוסף המצוי ומקנן באזור העמק בגולן ובגליל הוא הרחם. הרחם מתמעט במהירות גדולה מכל אזורי הקינון וגם באזור החולה הגולן והגליל. לאחרונה הוכרז הרחם כמין סכנת הכחדה עולמית בדרגת Endangered שהיא רמת הסיכון השנייה בחומרתה.

זאת ועוד, בעשרים השנים האחרונות מתקיים בעמק החולה פרויקט השבה לטבע של עיטמים לבני-זנב, מין שנכחד כמקנן מהעמק בשנות החמישים. כתוצאה מפרויקט ההשבה, מעופפים באזור במשך כל השנה שבעה-שמונה פרטים, שיחד עם כמה פרטים חורפים המגיעים לאזור מאירופה בחורף, מהווים את האוכלוסייה הדרומית ביותר בעולם של המין.

אוצרות הטבע הללו מציבים את עמק החולה במרכזה של עשייה מבורכת וענפה ביותר של גופים רבים: למעלה ממיליון איש מבקרים בו מדי שנה לחזות במראות הנשגבים. מדובר במשאב כלכלי משמעותי שתורם מאות מיליוני שקלים בשנה לכלכלת הגליל, דוגמה ומופת למפעל לאומי ובינלאומי לטובת הטבע והאדם.

אמנות בינלאומיות
מדינת ישראל חתומה על מספר אמנות בינלאומיות להגנה על מיני הציפורים הנודדות החולפים וחורפים בה, ומחויבת לשמור עליהם. אמנות אלה מחייבות את המדינות החתומות לבצע תכנון נכון ולהימנע מהקמת קווי מתח עיליים באזורים שבהם פעילות רבה של עופות, כגון נדידה, שיחור מזון בלילה וריכוז גדול כל כך של עופות בהם מינים נדירים.

כל קו מתח עילי בעמק החולה מהווה סכנה חמורה לבעלי כנף עקב התחשמלות והתנגשות. מחקרים מלמדים כי קווי מתח עליון גורמים לתמותה של כ-80 עופות גדולים לכל קילומטר קו בשנה.

קווי מתח גבוה עיליים הם סכנה חמורה לעופות ולפרויקט הסביבתי-תיירותי הכביר בעמק החולה!
קווי מתח גבוה חייבים להיות טמונים בקרקע!

אנו קוראים לרשות החשמל, חברת החשמל, יזמי חוות טורבינות הרוח, משרדי הממשלה, אקדמיה והציבור הרחב להצטרף אלינו בקריאתנו למציאת חלופה לקו העילי המתוכנן, ולפעול יחד להמשך הפעילות בעמק החולה שהיא סמל, דוגמה ומופת לקיימות.