ספטמבר 2012: אום אל-קנטיר

מאת: נעם תמיר

חודש תשרי או-טו-טו בפתח, עשרת ימי תשובה מתקרבים ורבים מאיתנו מחפשים בית כנסת מיוחד וגם מקווה מים ייחודי לצידו. למה אנו עושים זאת?
כי "עשרת ימי תשובה", המכונים בפי חלק גם "הימים הנוראים", הוא כינוי לימים שמראש השנה (א' תשרי) ועד יום כיפורים (י' תשרי), אותם אנו מקדישים לחשבון נפש, לחרטה ולבקשת סליחה על אותם מעשים וההתנהגויות בשנה שמסתיימת, וזאת מתוך כוונה לשוב מהמעשים הלא טובים אל דרך הישר.

ומהו "תשליך" ? זו תפילה הנאמרת ביום הראשון של ראש השנה לפני שקיעת השמש. בבסיסה של התפילה 3 פסוקים מספר מיכה פרק ז' פסוקים י"ח-כ העוסקים בבקשה לקדוש ברוך הוא על כך שימחל לעוונות עם ישראל ו"תשליך במצולות ים כל חטאתם". כך נוצר המנהג לומר את תפילת "תשליך" ליד נהר, בור מים, באר, ימה או ים או כל מקווה מים אחר.
וכאן נכנס לתמונה המקום בו אנו רוצים לטייל החודש!
צילום: נעם תמיר
עונה מומלצת: כל השנה.
זמן טיול: שעה לאום אל קנטיר, 3 שעות אם ממשיכים לגשר ההטיה.
מתאים: לכולם, אך יש לשים לב שהירידה לאתר במדרגות.
כיצד מגיעים: נוסעים על כביש 808 עד צומת נטור. פונים לכיוון נטור. כ-400 מטר לפני שער המושב פונים שמאלה בדרך עפר חדשה (סימון כחול 1541). הדרך עבירה לכל רכב, כולל אוטובוסים. לאחר כ-300 מטר פונים ימינה נוסעים כ- 2 ק"מ ומגיעים לרחבת החניה.
מנהלות: שרותים כימיים – ברחבת החנייה.
map

בית כנסת קדום ומעיין לצדו

במקום אחד נמצא מענה לכל רצונותינו. נוכל גם לבקר בבית כנסת עתיק וגם להנות ממעין סמוך למצוות התשליך. המקום נמצא ליד מושב נטור (ראה מפה) וקרוי אום אל קנטיר.

אחרי שהגענו לרחבת החניה, נרד דרך גרם המדרגות למטה. נגיע לנקודת פיצול – שמאלה למעין, ימינה לבית הכנסת. נפנה קודם לכיוון המעין. הרי קודם יש מקור מים ואז נבנית לידו קהילה. יש קהילה יהודית – יבנה גם בית כנסת. כך זה היה פעם. היום בונים ישוב ומקורות מניחים צינורות...
הגענו למעין. יש נביעה טובה של מים שנקראה בפי התושבים אל סופיירה שפירושו אינו ידוע. אום אל קנטיר פירושו אם כל הקשתות וזה נשמע טוב יותר. ואכן אם נסתכל בקיר המעיין נראה את 3 הקשתות אחת שלמה, אחת חצי ואחת הרוסה. החוקרים מזהים ממראה המקום והבריכות הנמצאות מתקן ייחודי - מפעל תעשייתי לצביעה ועיבוד פשתן שעליו כנראה התבססה חלק מכלכלת היישוב.
צילום: נעם תמיר

קצת היסטוריה

בית כנסת המקורי הוא מתקופת התלמוד (נבנה סביב המאה החמישית לספירה) ושימש כמרכזה הדתי והרוחני של קהילה יהודית שחיה במקום בדומה לישובים יהודים נוספים במרחב מאותה תקופה.

הראשון שהגיע לכאן ומתאר זאת בכתבי מסעותיו בשלהי המאה ה- 19 הוא סר לורנס אוליפנט יחד עם מהנדס מהמושבה הגרמנית בשם גוטליב שומכר. שומכר הגיע כדי לעשות פה סקר שקשור למסילת הרכבת שאנו קוראים לה "רכבת העמק" שבתחילת המאה ה- 20 החלה לנוע בין חיפה לדרעא שבסוריה ועברה פה סמוך בירמוך ליד חמת גדר. אוליפנט היה ארכיאולוג חובב ושניהם הגיעו למקום וזיהו אותו.

צילום: נעם תמיר
המקום נחפר בתחילת המאה ה-20 ע"י צמד ארכיאולוגים גרמנים קוהל ווצינגר והם גילו מבנה מפואר בנוי אבני גזית, חלקם בזלת וחלקם לא שמייצרים מזרקה גדולה ומערכת בריכות הנראות היטב מן האוויר. כל הבריכות כנראה נועדו למטרת יצירת נימפאה (מזרקה) בכניסה לעיר. אין לנו מידע נוסף על כך או על שמה של העיר הזו.

בשנות ה- 30 חפר כאן פרופ' ליפא סוקניק (האיש החתום על רכישת המגילות הגנוזות הראשונות וכן היה אביו של הרמטכל הארכיאולוג יגאל ידין). בשלהי שנות ה- 60, אחרי כיבוש הגולן, חקר את המקום גם צבי אילן.
המקום נקרא היום גם קשתות רחבעם, על שמו של רחבעם זאבי שהיה שר התיירות וחובב ארץ ישראל. הגורמים המעונינים בחקר ופיתוח האתר מצאו אצלו אוזן קשבת להשגת תקציב על מנת לייצר במקום הזה גן שאפשר לטייל בו. נשתלו עצי הדולב והתות נבנה מסלול ההליכה והאתר כולו הפך לאתר מתוייר הן בשל בית הכנסת (אליו מייד נגיע) והן בשל הקשתות אום אל קנטיר, "אם הקשתות", מעין שבו זורמים מים צלולים שמעידים על כך שהנביעה עדיין נובעת (אם כי נכון להיום בזרם חלש אך בימים עברו בזרם חזק הרבה יותר) .

ומה קורה היום באתר ? אה...על כך כבר קיבלתם רמז בכניסה ואליו נלך כעת, אל בית הכנסת.
צילום: נעם תמיר
נגיע לאזור המגודר שלידו מתנהל פרויקט מדהים של "קימום ושחזור בית הכנסת העתיק". זהירות ! האתר עדיין בעבודה אבל אפשר להציץ מעבר לגדר ולחזות בבית הכנסת ההולך ונבנה מחדש מול עינינו! אתם גם מתבקשים לא לגעת באבנים הפזורות ובטח ובטח לא להזיזן!!! מדוע?

שכשהתחילו לחפור ראו שמאוד קשה לעבוד. הכל בנוי מבזלת, כבד מאוד,האבנים מפוזרות וגם אין מספיק כסף כדי לבצע עונות חפירה רבות. לכן הביאו את יהושוע (ישו) דריי שהציע שימוש בטכנולוגיה מתקדמת. האתר תועד דיגיטלית במיפוי לייזר תלת מימדי (בעזרת GPS כמובן) והפריטים הארכיטקטונים מסומנים באמצעות שבב אלקטרוני המושתל בתוכם ומקושר למאגר מידע. פעילות השחזור היא ייחודית מאוד ותאפשר שיחזור מהימן של בית הכנסת.

בית הכנסת המקורי הוא מתקופת התלמוד (נבנה סביב המאה החמישית לספירה) ושימש כמרכזה הדתי והרוחני של קהילה יהודית שחיה במקום. היעד הוא להשלים את בית הכנסת שככל הנראה היה בן 2 קומות. המקום נחרב ברעידת אדמה בשלהי המאה השמינית לספירה והיות והיה מרוחק מדרכים ראשיות נותר כך בהריסותיו.

מה מצאו עד כה ? נמצא שבר תבליט של מנורת שבעת הקנים – זוהי הוכחה מובהקת שזהו בית הכנסת. לא הרחק ממנו, בין האבנים, נמצאה מנורת שבעת קנים נוספת החרוטה על אבן בנייה, זאת אומרת הייתה משולבת במבנה בית הכנסת. אבן זו היא חלק מבסיס עמוד אחוז בקיר שניצב בקומה השניה, ככל הנראה מעל הכניסה המערבית של בית הכנסת, כאשר אל המנורה מביטים מלמטה השוהים במפלס הקומה הראשונה של המבנה מחוץ לבית הכנסת. עם זאת, הממצא החשוב ביותר הוא "היכלית" דהיינו ארון הקודש המפואר, שממוקם צמוד לקיר הדרומי הפנה לירושלים. זוהי יחידה עצמאית בגובה 5.25 מטר שהשתמרה כמעט בשלמותה, וכוללת במה בעלת גרם מדרגות מעוטרת בתבליטים ועיטורים הכוללים גם גפן. בראש כל עמוד תבליט מנורת 7 הקנים עם סמלים יהודיים נוספים כמו שופר, ארבעת המינים ומחתה (שימש לטיפול בגחלים בבית המקדש). גם הכותרות היו מעוטרות – בנשר לדוגמא. זהו בית הכנסת היחדי הקדום בו נמצאה היכלית.

ניתן לראות את חלק מהממצאים ובעיקר להתרשם מעבות השחזור המתקדמת בצעדי ענק. אם יתמזל מזלנו נגיע כשצוות העבודה במקום. אז נוכל גם לקבל זווית הסתכלות יותר טובה ואולי גם הסבר על התהליך.

אופציה להרחבת הטיול

אחרי הקמת המוביל הארצי תכננו הסורים להעניש את ישראל. לצורך כך החלו בפרויקט שאפתני שמטרתו מניעת מים ממקורות הירדן מלהגיע לכנרת. הכוונה היתה להטות את מקורות החצבאני (שניר) מלבנון ואת הבניאס (חרמון) דרך תעלה שתגיע עד לירמוך ומשם יעברו המים לשימוש הסורים והירדנים. בכך קיוו לצמצם כמעט בחצי את מקורות הירדן וליבש את הכנרת! דרך הרכבים (סימון שחור 1540 , קטע משותף עם תוואי "שביל הגולן") ממערב לבית הכנסת מוביל לשאריות מאותה תוכנית, כולל גשר שנבנה. אפשר לתצפת על השלוחה ממול ולנסות לראות בעיקול הנחל מצפון את השרידים. הפרויקט הסורי הופסק אחרי שצה"ל ירה מטנקים ואף תקף מהאוויר. אך הפעילות היוותה גורם מאיץ לכיבוש הרמה במלחמת ששת הימים אפשר גם ללכת לראות – שווה!

נרד במורד הדרך על דרך העפר (המיועדת לרכבי 4*4) צפונה כמעט שני ק"מ.שרידי התעלה "רצים" במקביל לנו ממערב ונראים כחפיר. נמשיך עד שנגיע כדי לראות גשר מקושת ומתחתיו בריכה טבעית ובה דגי סמך. זכרו – התעלה היתה אמורה לעבור על הגשר. זו פינה שקטה, רגועה, מווצלת ועם ניחוח של חו"ל. מתחת לגשר זרימה של מים ובריכה שאפשר להיכנס אליה אם רוצים. בחודש יולי האחרון הייתה זרימה של מים ! נהנה ו...נעלה חזרה. רק זכרו – אם החלטתם ללכת לגשר חשוב להצטייד בשתייה להליכה של שעתיים!
map

ראינו את העבר ומה עם ההווה (או יותר נכון איפה הפיקניק) ?

הגענו למקום דרך כביש 808 המכונה "ציר המפלים". בודאי שמתם לב שלאורכו של הכביש בנוסף לנחלים החוצים (שמייד אחרי חצייתם נופלים במפלים כלפי הכנרת) יש רצף של 4 מאגרי מיים הנקראים בין השאר "בזלת" , "סמך" , "דליות" וכו' שהם חלק מתוך 14 ברמה"ג ואשר הוקמו בפרויקט משותף של הרשויות באזור וקק"ל. קק"ל הקימה עד היום למעלה מ- 210 מאגרי מיים ברחבי המדינה! מאגרים אלו באזור כאן קולטים את מי הנחלים בעונת החורף ומהווים את התשתית להשקיית שדות ומטעי דרום רמת הגולן. בכך נחסך חשמל יקר להעלאת מים מהכנרת כמו גם מניעת הצורך בהקמת רשת צינורות מלמטה למעלה. ממש בסמוך לצומת שבה הגענו, צומת הכניסה לנטור הנקראת גם צומת בג'וריה, נמצא המאגר הגדול ביותר ברמת הגולן – מאגר "בני ישראל". נחזור לצומת ונוכל לשבת לפיקניק בחניון בג'וריה שבצומת הצופה על האגם.

מקורות

  • מעין שופע – אוצר מושגים ביהדות, אלי קלרמן הוצאת כרטא
  • לקסיקון לתרבות ישראל
  • יהושע דריי, היהלום שבכתר - במת ארון הקודש בבית הכנסת אם אל-קנאטר, מתוך הכנס השנתי השלישי הספר והמדבר בארץ ישראל - תשס"ח - 2007, בעריכת יעקב אשל, מרכז סיור ולימוד סוסיא, סוסיא, תשס"ח

כל ההמלצות לטיולים...

 
* המידע שבמסלול טיול החודש שכאן הוא בגדר המלצה בלבד. האחריות לשלומכם בעת הטיול חלה עליכם. עדכונים שוטפים של הודעות למטיילים תמצאו כאן»