מאי 2020: אל דרך הבשור הדרומית

יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
סוף סוף לאחר תקופה ארוכה שבה נאלצנו להישאר בבית אפשר לחזור לטייל. הפעם הכנו לכם מסלול מעניין, שמתאים לכל סוגי הרכב, שלאורכו תוכלו לבקר, לטייל ולצפות בנקודות עניין מרתקות. הצטרפו אלינו!
נחל הבשור הארוך מתחיל ליד שדה בוקר ומסתיים בעזה. אורכה של הדרך המוצעת בטיול זה היא 18 ק"מ, והיא כוללת את חלק הנוף הדרומי של נחל הבשור. בנסיעה איטית ברכב תוכלו ליהנות ממראות הנוף וכמובן לעצור במקומות שונים. ומה יש בה? מגדל תצפית, מצפורים, גשר חבלים תלוי, חניון וגם שלטי הסבר בנקודות מרכזיות. אפשר להתחיל בקצה הדרומי ליד צאלים או בקצה הצפוני ליד פארק אשכול. לפניכם תיאור הדרך מדרום לצפון.
אולי תפגשו גם בגמלים לאורך נחל הבשור. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל

מגדל צאלים, הגשר התלוי ותצפית המאגרים

בתחילת הדרך נמצא מגדל תצפית בצבע ירוק. עלו במדרגות עד למרפסת התצפית הרחבה ותוכלו לצפות בערוץ הנחל שבו עצי אשל וגבעולי קנים שבהם מסתתרות ציפורי שיר. בעבר נחפרו כאן, באדמת הלס, לא מעט בארות ששימשו את התושבים הבדווים. מרבית הבארות נהרסו כתוצאה משיטפונות שהיו במקום.
המשיכו וסעו לאורך 1.3 ק"מ עד שנגיע אל הגשר התלוי שאורכו כ-80 מ', והוא חוצה את הנחל מצד לצד מעל ערוץ מלא מים. הבדווים נהגו בעבר להוביל לכאן עדרי כבשים ולשטוף במים את הלכלוך מהצמר לפני הגז. מומלץ לעצור ולחצות את הגשר. אם תמשיכו כק"מ לכיוון צפון תוכלו לראות שרידים של חווה חקלאית.
כ-2.5 ק"מ מהגשר התלוי, למרגלות מאגר מים גדול, תגיעו למרפסת תצפית הצופה על הנחל. קק"ל, בסיוע ידידיה בארה"ב ובאוסטרליה, הכשירה כאן מערך מתוחכם של שלושה מאגרי ענק שקולטים את מי שיטפונות החורף הזורמים בנחל ומעבירים אותם לטובת השדות שנמצאים בסביבה. אם תרצו לצפות בנוף מנקודה גבוהה יותר, המשיכו כ-100 מ' וטפסו למצפור גבוה יותר.
כדאי ללכת על הגשר התלוי. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל

חניון, גשר הצינורות, תצפית הנקז ובאר רבובה

למרגלות מאגר הבשור נמצא חניון המאגרים שהכשירה קק"ל להנאתכם. תוכלו לעצור לפיקניק וליהנות מהמקום הנעים. בקצה החורשה נמצא שלט מבואה נוסף ובו מפת המסלול, וגם גשר הצינורות שנבנה כדי להעניק למטיילים נקודת תצפית נוחה ובטוחה על שיטפונות הנחל, לאחר ימי גשם עזים.

לאחר כ-1.6 ק"מ מגשר הצינורות תגיעו לרחבה. זוהי תצפית הנקז. כאן, כמו במקומות נוספים בנחל, מוחדרים צינורות המכונים "נקזים" לעומק שכבת החלוקים שאוגרת מים, כדי לשאוב את המים לרשות החקלאים. לפעמים צינור הנקז כאן מתכסה בעצי אשל ובקנים והוא אינו נראה לעין.

המשיכו לצד שטחים גדולים של פרדסים, המושקים במי מאגרי הבשור ואל תשכחו שאסור לקטוף את הפירות! בהמשך תוכלו להבחין בשרידי בקתה מהיישוב הבדווי רואייבה. אם תפנו שמאלה לאחר דקת נסיעה תראו את הבאר המרכזית של הכפר, שבשמה העברי מכונה באר רבובה. כאן רכשו המתיישבים הראשונים של מצפה גבולות את מי השתייה שלהם.
באר רבובה, שימשה את ראשוני המתיישבים של מצפה גבולות. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל

השיטה המתה, תל פארעה ומסילת ברזל

המשיכו עוד כ-4 ק"מ ותוכלו לראות את השטחים המעובדים שבצד הנחל, שבהם שדות תפוחי אדמה, גזר וגידולי שדה נוספים. סעו עד שתגיעו לשלד עץ השיטה המפורסם, שחייו נגדעו בשנת 2015. יש כאן מתקן נדנדות שתומך בענפי העץ שלא יקרסו, פינת ישיבה וחורשה קטנה של עצי שיטה.

במרחק של כ-300 מ' מהעץ מתנשא תל פארעה, "שרוחן". ברחבת החניה בפרגולה הקטנה מוצבים שלטי הסבר על התל ועל מה שאירע במקום בזמן מלחמת העולם הראשונה, כאשר פרשי אנז"ק חנו בו לאחר שנכשלו בכיבוש עזה. ראשוני המתיישבים בתל בתקופות המוקדמות ביצרו אותו היטב. בסוף מלחמת העצמאות שימש התל כמוצב מצרי. כוחות צה"ל הצליחו לכבוש את המקום במבצע אסף בתאריך 5.12.1948. השרידים שהתגלו בתל התבלו לאורך הזמן, אך כדאי לכם מאוד לבקר במקום בזכות התצפית היפה שנשקפת ממנו והמדרון התלול שיורד לנחל בשור.

סעו כ-3.5 ק"מ נוספים לרחבת חניה של פארק אשכול, שאליו תוכלו להיכנס בתשלום. מחוץ לפארק תוכלו לבקר בקטע קצר ומשוחזר של מסילת הברזל ההיסטורית. לאחר מלחמת העולם הראשונה הבריטים סללו מסילת ברזל מרפיח עד לבאר שבע. כאן חצתה המסילה את נחל הבשור בגשר עץ. הציצו לצד השני של הנחל ותראו את גשר העץ וקרונות הרכבת המשוחזרים. מכאן המשיכו עוד כק"מ וחצי עד ליציאה לכביש 241.
שלד עץ השיטה המפואר. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל