מרץ 2022: פארק הולנד באילת

הכניסה לפארק הולנד, אילת. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
הגעתם לאילת ורוצים לטייל בטבע? קחו טיול רגלי מעגלי בפארק הולנד – פארק מדברי ובו כ-10,000 עצים, שניטע בזכות תרומתם של ידידי קק"ל בהולנד. לאחרונה נוספו לפארק שלטי הסבר רבים על הצמחים ועל בעלי החיים שבפארק ושלטי פנורמה יפהפיים ממצפור אליק, המשקיף על הרי אילת ועל הרי אדום

מידע על המסלול

עונה מומלצת: כל השנה.
אורך מסלול ההליכה: 2.5 קילומטרים.
מתאים: מסלול קל ונוח, מתאים למשפחות עם ילדים מגיל שש ומשולט לכל אורכו.
נקודת מוצא וסיום: רחבת החניה בכניסה לפארק.
איך מגיעים? ממעגל התנועה שבכניסה הצפונית (כביש 90) לאילת נוסעים מערבה כ-200 מטר בשדרות ששת הימים ופונים ימינה לרחבת חניה גדולה.

הטבע של אילת

בשנים האחרונות הכשירה קק"ל ביערותיה מסלולי הליכה המעניקים לקהילות הסמוכות הזדמנות לשמור על כושר ועל בריאות ובה בשעה ליהנות מן הטבע. שביל כזה קיים גם בפארק הולנד שבאילת. הפארק הוא יצירה של קק"ל, ושביל ההליכה בו, שאורכו כשני קילומטרים, הוכשר בשיתוף עם עיריית אילת והחברה למתנ"סים.

בחורפים ראויים לשמם זוכים המבקרים בפארק לצפות בפריחת חורף יפהפייה. הפריחה מתווספת לביומסה הצמחית הנטועה המושכת חרקים ומשמשת בסיס לאישוש אוכלוסיות הזוחלים ומינים הנמנים עם קבוצות אחרות של בעלי חיים.

הפארק הוא דוגמה ליצירת מקלט ולשיקום אוכלוסיות בעלי חיים מדבריים שנפגעו בשל תקופות יובש ארוכות. עופות בר, ארנבות, שועלים ובעלי חיים אחרים גילו את יתרונות המקום. גם בקיץ אפשר לבוא לכאן בשעות הבוקר המוקדמות, או לפנות ערב, וליהנות מיער מדברי ומציוץ ציפורי המדבר.
מטיילים בפארק הולנד. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל

פארק הולנד – אי ירוק

מבצע השתילה של פארק הולנד החל בט"ו בשבט 1996. משם הפארק לא קשה להבין שהעצים ניטעו בתרומתם של ידידי קק"ל בהולנד.

בתנאי האקלים הקשים של אילת יש צורך לסייע לצמחים בהשקיה מלאכותית, ואכן העצים זוכים לתוספת מים מליחים כדי לאפשר את הישרדותו של הכתם הירוק באדמת המדבר. כך, למרות כל הקשיים, צומח באילת פארק לתפארת המשתרע על פני כ-350 דונם.
 
עם מיני העצים שתפגשו בפארק נמנים עצי דום מצרי, באובב ושיח הבר הנדיר גרויה שעירה. הדום המצרי, הידוע גם בשמו העממי "דקל הדום", הוא עץ הצומח בר באפריקה הטרופית ולאורך הנילוס בסודן ובמצרים. בניגוד לעצים אחרים ממשפחת הדקליים שהם בעלי גזע אחד, הדום המצרי מתאפיין בגזע ובענפים המתפצלים לשניים. העלים רחבים מאוד ובצורת מניפה, וגובהו של העץ עשוי להגיע ל-20 מטר ואף יותר מכך. בעין עברונה שליד אילת צומחת קבוצה של עצי דום הנחשבת לאוכלוסייה הצפונית ביותר בעולם הצומחת בר.

הבאובב הוא אחד ממיני העצים המפורסמים בעולם. העץ צומח בר בסוואנות היבשות של אפריקה, וניכר בגזעו הרחב המשמש לאגירת מים. בעצים בוגרים עשוי היקף הגזע להגיע לעשרה מטרים. הבאובב מסוגל לאבד יותר ממחצית מכמות המים שבגופו ולהישאר בחיים. את הפירות הגדולים של העץ אוכלים בתאווה קופים, ולכן העץ מכונה גם "לחם הקופים".

גרויה שעירה היא שיח הצומח בר בבקעת ים המלח, והוא נדיר ביותר בישראל. השיח, שגובהו עד כשני מטרים, ניכר בעליו הגדולים והעגולים. באביב הוא מפתח פרחים בצבע חום-אדום. אוכלוסיית הגרויה השעירה שבפארק הולנד היא תרומה לשימורו של מין נדיר זה בישראל.

בפארק הולנד צומחים, כמובן, גם מינים רבים נוספים של עצים. שלושה מהם הם חלק בלתי נפרד מנוף הערבה: שיזף מצוי, שיטה סלילנית ושיטה סוככנית. שיטה צהובת גזע, הצומחת גם היא כאן שייכת, כמוהם, לסוואנות של מזרח אפריקה, אך העץ לא הצליח להגיע לכאן בכוחות עצמו. מין נוסף שניטע כאן, מורינגה רותמית, הוא צמח הצומח בר בנאות המדבר של השבר הסורי-אפריקני, בעין גדי, בנחל פרת ובנחלים היורדים מאדום לערבה ולים המלח.

בולטת מאוד נוכחותה של הסלוודורה הפרסית, עוד מין בר שצומח אצלנו במקומות לחים. בזכות תוספות המים הסלוודורה יוצרת שיחי ענק המשתרעים על הקרקע. קל לזהות אותם על פי העלים העגולים בצבע ירוק עז והריח האופייני של השיח, שמכה בנחירי מי שמתקרב אליו. מסיבי הזלזלים של הסלוודורה, המכילים חומר מחטא שמסייע לבריאות השן, אפשר להכין מעין מברשת שיניים.
עץ באובב בפארק. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל

פורחים בחורף

לא נצא ידי חובה אם לא נספר על כמה צמחי בר המאפיינים את פריחת החורף בפארק:

עכנאי זיפני מצמיח עמוד פריחה זקוף ופרחים ורודים. הפרחים הבוגרים יותר משנים את צבעם לסגול כהה לאחר שמאביקים ביקרו בהם. רכפתן מדברי הוא שיח גדול שפרחיו צובעים בצהוב את הערוצים. פגוניה רכה, בת למשפחת הזוגניים, היא בן שיח קוצני, שמוסיף בפריחתו צבע סגול עמוק.

פרח נאה ובעל צורה מוזרה הוא הבאשן התמים. לא תמיד שמים לב אליו, משום שצבע פרחיו כצבע האדמה, אך כדאי להתבונן בו מקרוב. הפרח בעל ארבעה עלי כותרת הפרושים בצורה לא סימטרית. צבע הרקע שלהם צהוב ומכוסה בעורקים רחבים שצבעם חום-ארגמן. הצמח זכה לשם הלא מחמיא בגלל ריח חריף שמדיפות שערות בלוטיות המכסות את הגבעולים והעלים.

ויש גם מי שפרחיו אינם מרשימים, אבל פירותיו צובעים בוורוד עז את הנחל. זוהי החומעה הוורודה, צמח חד-שנתי, שלעליו יש טעם חמצמץ המזכיר בטעמו את טעם מיץ החמציץ, אך עדין ממנו (אפשר לטעום את העלים, לא מומלץ יותר מזה). החומעה הוורודה נפוצה כאן מאוד.

פריחת הבאשן התמים. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל

יוצאים לדרך

העצים בפארק הולנד מספקים תנאים משופרים לא רק לצמחים ולבעלי חיים, אלא גם לבני האדם. בחורף אפשר לטייל בפארק בכל שעה משעות היום, ואילו בעונות החמות כדאי לטייל בו בשעות הבוקר המוקדמות, או לפנות ערב. שביל הטיול עולה בערוץ אחד ויורד בערוץ מקביל לו, המגיע לנקודת המוצא. שני הערוצים נולדו בהר שחמון. לאורך כל הדרך ילוו אתכם אבנים הנושאות שלטים ובהם מידע על הצומח והחי שבפארק.

נצא לדרך: ברחבת החניה מוצב שלט מבואה גדול של קק"ל ובו מפת הפארק והנחיות למטיילים. השביל עובר לצד שלט מבואה נוסף (הכניסה הישנה) ונכנס דרך פתח בקיר טבעי בנוי חצץ. אלה הם משקעים שהערוץ הביא במשך חייו ועתה הוא מתחתר בהם. מעט אחריו נמצאת רחבה ובה עמודי הוקרה לתורמים מהולנד שסייעו בהקמת הפארק. קק"ל הציבה במקום מצללה (פרגולה).

אחרי כ-300 מטר מגיעים לצומת שבילים. כדאי מאוד לפנות כאן ימינה ולטפס בכתף הערוץ, מהלך של כ-150 מטר עד למצפור אליק. מכאן נפרשים הנופים של פארק הולנד. במערב נראה הר שחמון (325 מטר) – אחד מגושי הגרניט הגדולים של אילת. מהצד האחר נראים העיר אילת, ראש מפרץ אילת, עקבה והרי אדום. שלטי הפנורמה מפורטים מאוד ומסייעים להתמצאות במראות.

בתום התצפית אין להמשיך בכתף הנחל, אלא לשוב לערוץ ולהמשיך במעלהו. מקץ 700 מטר השביל פוגש דרך עפר. כאן פונים שמאלה ולאחר כ-400 מטר יורדים בערוץ הבא, המוביל בחזרה לנקודת המוצא.

מבט מזרחה ממצפור אליק. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל