דלג לתוכן העמוד
עמוד הבית
עבור לתפריט ראשי
עבור לקישורים מומלצים בתחתית העמוד
He
חיפוש מתקדם
פתח תפריט
משפחות הצמחים
חזרה
משפחות הצמחים
משפחת האברשיים
משפחת האברתיים
משפחת האדמוניתיים
משפחת האורניים
משפחת האזדרכתיים
משפחת האיריסיים
משפחת האלוניים
משפחת האלטיניים
משפחת האלף-העלה
משפחת האלתיים
משפחת האספלניים
משפחת האספרגיים
משפחת האפרוריתיים
משפחת הארכוביתיים
משפחת האשחריים
משפחת האשליים
משפחת הבאשניים
משפחת הבוציציים
משפחת הביברשטיניים
משפחת הביגנוניים
משפחת הבקעצוריים
משפחת הברושיים
משפחת הגומאיים
משפחת הגליתיים
משפחת הגפיתיים
משפחת הגפניים
משפחת הגרניים
משפחת הדגניים
משפחת הדולביים
משפחת הדלועיים
משפחת הדנשטטיים
משפחת הדקליים
משפחת ההדסיים
משפחת ההרדופיים
משפחת ההרנוגיים
משפחת הולריניים
משפחת הורבניים
משפחת הורדיים
משפחת הזוגניים
משפחת הזיפניים
משפחת הזיתיים
משפחת החבלבליים
משפחת החיעדיים
משפחת החלבלוביים
משפחת החלמיתיים
משפחת החמציציים
משפחת הטבוריתיים
משפחת הטופליים
משפחת הטחבי כבד (מערכת)
משפחת הטחבי עלים (מערכת)
משפחת הטחבי קרן (מערכת)
משפחת הטמוסיים
משפחת הימלוחיים
משפחת היערתיים
משפחת היצהרוניים
משפחת הירבוזיים
משפחת הכופריים
משפחת הכחליתיים
משפחת הכף-צפרדע
משפחת הכפתוריים
משפחת הלבניים
משפחת הלוטמיים
משפחת הלועניתיים
משפחת הלופיים
משפחת הלחכיים
משפחת הלילניים
משפחת הלשון-אפעה
משפחת המורינגיים
משפחת המורכבים
משפחת המורניים
משפחת המימוניים
משפחת המישיים
משפחת המצליבים
משפחת המרבה-חלב
משפחת המרסיליים
משפחת המתנניים
משפחת הנאדידיים
משפחת הנהרוניתיים
משפחת הנופריים
משפחת הנוריתיים
משפחת הנר-הלילה
משפחת הנרקיסיים
משפחת הסבונניים
משפחת הסהרוניים
משפחת הסוככיים
משפחת הסולניים
משפחת הסופיים
משפחת הסחלביים
משפחת הסיגליים
משפחת הסימרוביים
משפחת הסלביניים
משפחת הסלוודוריים
משפחת הסמריים
משפחת הסנטליים
משפחת הספלוליים
משפחת הסרפדיים
משפחת הסתווניתיים
משפחת העופריתיים
משפחת העיריתיים
משפחת העלקתיים
משפחת הערבזיים
משפחת הערבתיים
משפחת הערטניתיים
משפחת העריים
משפחת הפואתיים
משפחת הפונטדריים
משפחת הפיגמיים
משפחת הפיטולקיים
משפחת הפילנתאיים
משפחת הפעמוניתיים
משפחת הפרגיים
משפחת הפרנקניים
משפחת הפרעיים
משפחת הפשתיים
משפחת הצבריים
משפחת הצלפיים
משפחת הצפורניים
משפחת הקוציציים
משפחת הקזואריניים
משפחת הקטניות
משפחת הקיסוסיים
משפחת הקיסוסיתיים
משפחת הקנאביים
משפחת הקרנניים
משפחת הרב-רגליים
משפחת הרגלתיים
משפחת הרופיניים
משפחת הרימוניתיים
משפחת הרכפתיים
משפחת הרקפתיים
משפחת השבטבטיים
משפחת השושניים
משפחת השעוניתיים
משפחת השלמוניים
משפחת השפתניים
משפחת השרביטניים
משפחת השרכיניים
משפחת התותיים
משפחת התת-משפחת סילקיים במשפחת הירבוזיים
פתח תפריט
רשימת הצמחים באתר
חזרה
רשימת הצמחים באתר
צמחים מוגנים
צמחי תבלין
צמחים רעילים ומסוכנים
צמחי מרפא
צמחים בסכנת הכחדה (צמחים "אדומים")
צמחים פולשים
צמחים אלרגניים
צמחים צופניים
פתח תפריט
קק"ל - יערות וגנים בוטנים
חזרה
קק"ל - יערות וגנים בוטנים
עצים ביערות קק"ל
גן בוטני אילנות
גן בוטני אגמון החולה-קק"ל
מונחון - מילון מושגים
פתח תפריט
דיווחי פריחה מהשטח
חזרה
דיווחי פריחה מהשטח
מועדי הפריחה
פתח תפריט
כתבות
חזרה
כתבות
מאמרי דעה
פתח תפריט
האבקה בראי ישראלי
חזרה
האבקה בראי ישראלי
תצלומי גרגרי אבקה
פתח תפריט
צמחים במקורות ובפולקלור
חזרה
צמחים במקורות ובפולקלור
צמחים ופולקלור
שבעת המינים
ארבעת המינים
צמחים במקורות
פתח תפריט
מתכונים
חזרה
מתכונים
כבושים וחמוצים
מנות עיקריות
מרקים
משקאות
מתוקים
סלטים חמים
סלטים קרים
תבלינים
פתח תפריט
אודות
חזרה
אודות
רשימת מקורות
דיווחי פריחה
סגור תפריט עליון
קרן קימת לישראל
חינוך ונוער
מסלולי טיולים
שבילי אופניים
הקלק וטע
צמח השדה
צרו קשר
He
דיווחי פריחה
חיפוש
סגור חיפוש
ראשי
כתבות
איריס הסרגל ביער רמות
חיפוש צמחים
חיפוש צמחים
שם הצמח
משפחה
{{ families.Title }}
צבע
{{ colors.Title }}
צורת חיים
{{ lifeforms.Title }}
תפוצה
{{ distributions.Title }}
עונת הפריחה
{{ floweringmonth.Title }}
{{ab}}
{{ ab }}
חיפוש
ניקוי
איריס הסרגל ביער רמות
מאת: יעקב שקולניק
מה זה - יפה, נדיר, ומתחיל לפרוח באמצע דצמבר ביער רמות שבירושלים? זהו
איריס הסרגל
, האיריס הזריז ביותר מבין האיריסים, שפורח כבר בדצמבר, כשהוא חש שהטמפרטורה יורדת ולאחר שירד קצת גשם.
הקדמת הפריחה היא רמז שלפנינו גיאופיט, צמח בעל בצל, שבזכות מאגרי האנרגיה השמורים בו יכול לתזמן את מועד הפריחה בזמן המתאים לו. אי אפשר להתבלבל בזיהויו. הפרח גדול למדי, קוטרו כחמישה-שישה ס"מ ויש לו שישה עלי עטיף בצבע כללי תכול, הצומחים בשני דורים.
איריס הסרגל - תקריב פריחה. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
הדור הפנימי כולל שלושה עלים עדינים זקופים, ואילו הדור החיצוני מצמיח שלושה עלים גדולים יותר בעלי שפה שהקצה שלה מכופף מטה וקיים בו דגם מטושטש של כתמים לבנים. הפס הצהוב, הבולט כרכס לאורכם, הוא אחד מסימני הזיהוי הברורים של הפרח. גם העלים, שאורכם עד 30 ס"מ, ישרים כסרגל ובעלי חתך מרובע, הם סימן זיהוי טוב וברור.
צריך לומר גם כמה מילים על הגבעול הנושא את הפרח, שאורכו כ־10 ס"מ. הגבעול הזה איננו אלא חלק בלתי נפרד מהפרח. יתר על כן, השחלה של הפרח, האיבר שבו נעשית ההפריה של הפרח ומקום יצירת הפירות והזרעים, נמצא בתחתית הגבעול הזה, בתוך האדמה! עם ההבשלה עולים חלק מהזרעים אל מעל פני האדמה.
הצמח מתרבה לא רק מזרעים, אלא גם מבצלצלים קטנים המתפתחים מבצל האם. זו הסיבה שפעמים רבות רואים את איריס הסרגל צומח בקבוצות, תופעה שמוסיפה עוד יופי לפריחה. על פי ממצאי מחקר שנערך בגן הבוטני האוניברסיטאי שבגבעת רם, כל פרח חי כשישה-שבעה ימים, והוא ייצר פרי רק אם יקבל אבקה מפרח אחר (ישר כמו סרגל, ד"ר אורי פרגמן ספיר, "בשביל הארץ" – רשות הטבע והגנים, 2013). בגן יצרו ערוגה מיוחדת לצמח, כדי לבדוק כיצד ליצור ממנו אוכלוסיות בנות קיימא ואולי אף להעתיקן לאתרים חדשים, כדי לשמור על הצמח הנדיר.
סקר שדה שנערך גילה שאוכלוסיות צפון הארץ פורחות כבר בנובמבר ובמהלך דצמבר, ואילו אוכלוסיות שומרון ויהודה פורחות מאוחר יותר, מאמצע דצמבר עד סוף ינואר. אוכלוסיות הכרמל ורמת מנשה בעלות פרחים כחולים יותר, יחסית לאוכלוסיות האחרות, הבהירות יותר. ודבר נוסף, אוכלוסיות הפורחות בשולי יערות נטועים משגשגות, ונצפו בהן ריכוזי פריחה גדולים, אך אינן קיימות בלב היערות ממש.
איריס הסרגל בפריחה. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
הוא שלנו
שמו המדעי של איריס הסרגל הוא Iris vartanii, על שמו של קלוסט ורטן (1835–1908), רופא שהשתקע בארץ בשנת 1861 והיה בשעתו הרופא הראשון והיחיד בגליל. ורטן נולד למשפחה ארמנית באיסטנבול, למד באדינבורו מטעם החברה המיסיונרית הרפואית באדינבורו (Edinburgh Medical Missionary Society) ונשלח מטעמה לביירות, אך משום מה העדיף לפעול בנצרת. הוא הקים את בית החולים הסקוטי בנצרת, שפועל גם בימינו וטיפל בחולים שבאו אליו מהגולן, מלבנון ומהשומרון.
ורטן היה איש אשכולות. הוא עסק ברפואה מונעת ואף הנהיג חיסונים לתינוקות. הוא בנה בעצמו מכשור רפואי שסייע לו בעבודתו והתעניין בבוטניקה. הוא הבחין
באיריס נצרתי
ושלח מפקעותיו לגני קיו בלונדון, שם נקבע שהצמח הוא מין חדש שהתגלה למדע. החוקרים כיבדו את הרופא וקראו לצמח על שמו.
איריס הסרגל הוא מין אנדמי לישראל, סוריה וירדן. בארץ אפשר למצוא אותו בהרי יהודה ובשומרון, בכרמל ובגליל התחתון, והוא נדיר יותר בגליל העליון (נחל עמוד, נחל בית העמק) וברמת מנשה. בצפון הגולן ובחרמון מחליף אותו
איריס הלבנון
. בגליל העליון זוהו אוכלוסיות-מעבר בין איריס הסרגל לאיריס הלבנון. בית הגידול המועדף עליו הוא מדרונות אבניים וטרשים ברום העולה על 450 מ' מעל פני הים.
כחול עמוק. איריס הסרגל בכרמל. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
אל האירוסים שבמצפה נפתוח
מצפה נפתוח, מדרום לשכונת רמות שבירושלים, הוא הר הכלול בתחום
היער הקהילתי רמות-מצפה נפתוח
. פסגת ההר מתנשאת 714 מ' מעל פני הים. יער רמות הוא חוליה חשובה בשרשרת היערות המקיפים את ירושלים ויוצרים חגורה ירוקה מסביב לבירה. המקום מצטיין במגוון ביולוגי עשיר במיוחד עם עדרים משגשגים של צבי ארץ ישראלי (מוגדר בסכנת הכחדה), ציפורים, זוחלים וכ־500 מיני צמחים. ביער מסומנים חמישה שבילים, ובהם שבילים המובילים לאתרי פריחה של איריס הסרגל, ויש בו חניון נופש ומתקני שעשועים לילדים. הסרט
מצפה נפתוח של עמיר בלבן
מספר על עדר הצבאים שבמקום. גופי שמירת הטבע נאבקים בתוכניות בינוי המאיימות על המקום.
תצפית עמק הצבאים למרגלות מצפה נפתוח. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
איך מגיעים לאתר הפריחה?
הנחיות הגעה: הכניסה הנוחה ליער הקהילתי רמות-מצפה נפתוח היא מגן הקיפוד, שנמצא לצד דרך החורש 90. כניסות נוספות ליער: ממשעול הדקלים ומרח' זרחי. רכב פרטי יכול לחנות לאורך דרך החורש ובמשעול הכתרון הסמוך אליו (ווייז: גן הקיפוד, משעול הכתרון, ירושלים).
המסלול
מתחילים בפסל הקיפוד שביער רמות. יורדים במורד המדשאה של הגן לגרם המדרגות שיורד לחניית הנכים. בחניה פונים ימינה בשביל הסלול. עוברים מחסום רכב אחד ומגיעים למחסום רכב שני ומאחוריו דרך עפר. כאן פונים שמאלה על פי שלושה שלטים – שביל הפסגה, שביל הצבאים ושביל הסחלבים – ומגיעים חיש קל לצומת השבילים המרכזי באזור. נמשיך היישר לפנים על פי שביל הפסגה (שחור) ואחרי מטרים ספורים ואחרי כ-30 מ' נפנה בדרך עפר אלכסונית שמאלה המלווה כרם זיתים ישן. כאן פשוט לשוטט ולחפש את האיריסים. אל תתעצלו, הם צומחים בכמה מקומות, בעיקר לקראת סוף החלקה.
לחגיגת הפריחה של האיריס מצטרפים בהמוניהם גם
רקפת מצויה
ו
כרכום חורפי
.
יער רמות. מבט מכרם הזיתים הישן. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
על מסלולי טיול מסומנים נוספים במצפה נפתוח תוכלו לקרוא בעמוד יער קהילתי רמות – מצפה נפתוח באתר קק"ל.
עוד על איריס הסרגל תוכלו לקרוא באתר צמח השדה של קק"ל. נשמח אם תעדכנו אותנו
באתר
על המועד האחרון שבו האיריסים במקום פורחים.
הרשמה לניוזלטר
להרשמה לניוזלטר שלנו
על הרשמה לעדכונים