במקומות רבים לאורך מישור החוף פורח עכשיו איריס הארגמן. הפרח הגדול והבולט שלו מושך אליו את המטיילים אבל מה המבנה של הפרח היפה הזה? היכן כאן עלי הגביע ועלי הכותרת שאנחנו מכירים? היכן ניגשים אליו המאביקים ומה הם מוצאים שם? תשובות לכל השאלות האלה ועוד בכתבה המלאה.
הלופית המצויה פורחת גם היא במשך החורף, אבל פרחיה חבויים ומכוסים במתחל הנראה ככובע המגן בפני הגשם. מי החרקים המאביקים אותה? מה מושך אותם להיכנס פנימה? ועוד הפתעה בכתבה המלאה.
לופית מצויה Arisarum vulgare שייכת למשפחת הלופיים Araceae . במשפחה זו כ 110 סוגים ו כ 2500 מינים. בארץ מצויים עוד שלושה סוגים ממשפחה זו (1). תפוצת המין כלל ים-תיכונית ובישראל נפוץ מין זה בחבל הים תיכוני ובשולי האזור האירנו –טורני, בדרך כלל בשדות ובבתי גידול לחים ומוצלים. בתמונה מס' 1 נראית קבוצת לופיות בפריחה.
הדודא מוזכר, לרוב, בעיסקי שיקויי אהבה ומעשי כשפים והספרות העוסקת הנושא זה ענפה ביותר. אין עוד צמח הנושא עמו שובל אדיר שכזה של סיפורי נסים, נפלאות, מעשי קסמים, שדים ורפואה החל ממעשה הדודאים שמצא ראובן (בראשית פרק ל') וכלה בעלילות הרי פוטר (ראו כאן) . לעומת זאת, העיסוק בפרחים ומבקריהם נזנח כמעט לחלוטין.
הרקפת המצויה הנפוצה בארץ מן החרמון ועד לפאתי הנגב, היא בעלת פרחים הפוכים וגרגירי אבקה זעירים ויבשים, מבחינת האבקה זה מבנה קלאסי המותאם להאבקת זמזום, ואולם מסיבה לא לגמרי ברורה הרקפת מאבקת על-ידי קבוצה מורכבת של מאביקים אשר הבולט בהם הוא עש פרימיטיבי נדיר המתואר כאן לראשונה.
השקד פורח בארץ בחורף, בדיוק בעונה הבלתי מתאימה להאבקה, מבנה הפרח לא מראה תכונות התאמה לתקופת הגשמים, הרוחות והטמפרטורה הנמוכה. העונה מתאפיינת במיעוט מאביקים ובנוסף לכך השקד עקר לגבי עצמו, לכאורה חברו כאן כל הגורמים שיכולים לגרום לפגיעה בפוריות השקד, למרות זאת הוא מצליח להתמודד עם הסביבה העוינת וליצור פירות.
לקראת עונת הפריחה של הזלזלת בסוף הסתיו וראשית החורף מובאת כתבה על האבקת הזלזלת מסדרת הכתבות "האבקה בראי ישראלי" המביאה לנו תוצאות מחקרים של תהליכים ומנגנונים הקשורים להאבקה. הזלזלת היא אחד המטפסים היפים והבולטים בחורש בפרחים לבנים גדולים ולאחר מכן בפירות המנוצים עם שערותיהם המבריקות. מי המאביקים של צמח זה, מה מושך אותם אליו ומה ההתאמות ביניהם לבין הצמח תקראו בכתבה המלאה...