נחל רפאים, מיובלי נחל שורק, מציין את גבולו הצפוני של הפארק. בערוץ הנחל עוברת מסילת הברזל הישנה בתוואי ההיסטורי שהוביל מיפו לירושלים. בדרום גובל הפארק בכביש 375 (אזור צור הדסה ומבוא ביתר) ובמערב בכביש 386, המוביל מבר גיורא לנחל רפאים. הקו הירוק מציין, פחות או יותר, את גבולו המזרחי של הפארק.
פארק בגין מתאפיין בהרים ששיאיהם מתנשאים לרום של יותר מ-700 מ' מעל פני הים. ערוצים עמוקים מבתרים את ההרים ומעניקים לנוף נופך דרמטי. בתחום הפארק כלולים יערות נטע אדם וחורשים טבעיים, טרסות חקלאיות ישנות, אתרי עתיקות, חניונים ומצפורים, בוסתנים ומעיינות הרריים קטנים, שמימיהם נאספו בעבר לבריכות אגירה ומשם הובלו לחלקות שלחין.
הפארק מנציח את זכרם של מנחם בגין, ראש הממשלה השישי של ישראל, ושל רעייתו עליזה.
קק"ל פרצה ושילטה דרך רכב באורך כ-11 ק"מ, החוצה את פארק בגין למלוא אורכו. הדרך לעין קובי משער מבוא ביתר עבירה לרכב פרטי וכן גם הגישה
לחניון הלילה בר גיורא. שאר הדרכים בפארק הן רב-תכליתיות ומותאמות לרכב פרטי (עבירות קשה בחורף) וכמובן לרוכבי אופניים ולהולכי רגל. בדפדפת זו נתאר את אתרי הפארק לאורך דרך הרכב משער בר גיורא לעבר עין קובי.
שער בר גיורא וחניון הלילה
במרחק כמה צעדים מהכניסה לדרך הנוף נמצא חניון על שם מילטון יעקובי – מיועד לשהיית יום ומאושר ללינת לילה (לקבוצות בתיאום מראש). בחניון יש שולחנות פיקניק, ברזיות מים לשתייה, מתקני שעשועים לילדים ומשטחים ללינת שטח. החניון מונגש לבעלי צרכים מיוחדים.
המקום נודע במלחמת העצמאות כ"צומת המזלג", על שום מפגש הכביש העולה מעמק האלה לבית לחם עם דרך העפר שבה עלו כוחות פלמ"ח הראל מהשפלה (כיום הכביש לבר גיורא). האזור נכבש במבצע ההר, שנפתח ב-19 באוקטובר 1948 והסתיים שלושה ימים לאחר מכן. כוחות צה"ל נעו מכפר לכפר וכבשו אותם מידי שרידי הכוחות המצריים ששלטו עד אז בשטח. במהלך המבצע נכבש גם הכפר חוסאן, אך צה"ל נסוג ממנו והכפר נותר בתחומי ממלכת ירדן.
דרך היער, מסומנת בסימון שבילים שחור ובשילוט הכוונה של קק"ל, יוצאת מהחניון מזרחה. הדרך עוברת בלב יער נטע אדם מעורב בחורש טבעי. לאחר כקילומטר, ליד עמוד מתח גבוה, הדרך פונה שמאלה, וקטע קצר ממנה חופף לשביל ישראל. לאחר כ-250 מ' הדרך "השחורה" נוטשת את שביל ישראל, פונה שמאלה בחדות ויורדת לשולי כרם הצומח בעמק קטן.
הדרך נפרדת מהכרם חולפת על פני דרך מסומנת אדום (משמאל) ופוגשת את הקצה השני של הדרך "האדומה" כחצי קילומטר הלאה, אחרי עיקול חד. מכאן אפשר לצאת צפונה בדרך "האדומה" (ברגל או בנסיעה) ולהגיע אחרי כקילומטר אל נקודת המוצא לשביל מסומן ירוק המוביל לראש הר גיורא (ראו בהמשך).