אל פריחת החלמוניות!

מאת: יעקב שקולניק

שני מיני חלמונית פורחים בר בארצנו – חלמונית גדולה וחלמונית זעירה. המקומות שבהם פורחת החלמונית גדולה הפכו זה מכבר אתרי עלייה לרגל לחובבי הטבע. אין פלא. החלמונית הגדולה מצמיחה פרחים גדולים ויפים, בצבע חלמון עז, המשובבים כל נפש. וסיבה נוספת: החלמונית פורחת בסתיו המוקדם, עוד לפני הגשם, בחודשים אוקטובר-נובמבר, בולטת מאוד על רקע הצמחייה היבשה. ואם תרצו, היא גם אחד הסימן המובהקים לסיומו של הקיץ, מבשרת שעונת פריחה ססגונית נמצאת לפתחנו ממש. כמבשרי סתיו רבים, גם הסוג חלמונית הוא בעל בצל (גיאופיט), השומר חומרי מזון כדי שיוכל לפרוח בתקופת השנה שנוחה לו.

ברשימה זו נספר לכם על חמישה אתרי פריחה של חלמונית גדולה ביערות קק"ל ומקום נוסף הידוע כאתר פריחה של חלמונית זעירה. אבל לפני כן, כמה מילים על החלמוניות.
מקבץ חלמונית זעירה בשיא פריחה - גבעת עדה. צילום: נעם עביצל
מקבץ חלמונית זעירה בשיא פריחה - גבעת עדה. צילום: נעם עביצל

חלמונית גדולה

החלמונית הגדולה צומחת בעיקר באזורים ההרריים של  הארץ, מהחרמון עד רכס ירוחם. היא מעדיפה את אזור הספר של הים התיכון משני צדי קו פרשת המים הארצי, עם "גיחות" לאזורים גשומים יותר, העיקר שהקיץ יהיה יבש וחם. תפוצתה העולמי משתרעת באירן, טורקיה ומזרח הים התיכון.

הפרחים גדולים. ששת עלי העטיף של חלק הפרח שנמצא מעל לאדמה מגיעים לאורך של כשמונה ס"מ. מתחת לאדמה הפרח מייצר צינור באורך דומה ובתחתיתו נמצאת השחלה. ההפריה ויצירת הפרי, אם כך, נעשים מתחת לאדמה.

עלי העטיף מסודרים בשני דורים ובקצות שלושת עלי העטיף החיצוניים יש שערות ובהן אוסמוספורים – בלוטות המדיפות חומרי ריח שמושך מאביקים. על ההאבקה ופרטים נוספים הקשורים בחיי הצמח תוכלו לקרוא במאמר האבקת חלמונית גדולה, מאת אמוץ דפני ודן איזקוביץ.  

האוכלוסיות הצומחות במקומות הגבוהים מקדימות לפרוח. בחרמון ובהר מירון הן פורחות כבר במחצית השנייה של אוקטובר, ואילו במקומות הנמוכים יותר, הר תבור ויער מיתר הן פורחות בסוף נובמבר. משך הפריחה של פרח בודד הוא 7 עד 10 ימים ושל אוכלוסיית פרחים כחודש.
 
חלמונית גדולה - שביל החלמוניות בתבור. צילום: נעם עביצלחלמונית גדולה - שביל החלמוניות בתבור. צילום: נעם עביצל

חלמונית זעירה

מי שמצפה למצוא בחלמונית הזעירה (Sternbergia colchiciflora) את היופי והעוצמה שיש בחלמונית הגדולה, עלול להתאכזב. מחפשי הצמחים הנדירים, לעומת זאת, יתלהבו מאוד לגלות את הפרח, שמציץ בקושי מהאדמה ולפעמים אף פורח בתוכה, מבלי לגלות את נוכחותו לאוויר העולם. משמעות הדבר היא שפרח כזה מסוגל לעשות האבקה והפריה עצמית, על היתרונות והחסרונות שבכך. יתרון אפשרי – לא תלוי במאבקים ובשגיונות מזג האוויר. חסרון – הפחתת השונות הגנטית.

הפרח מזכיר בגודלו את סתוונית היורה, אורכו עד כ-3 ס"מ. רק הצבע הצהוב ומבנה הפרח מרמזים שלפנינו אחות קרובה של החלמונית הגדולה. תקופת הפריחה של ריכוזי האוכלוסייה קצרה ונמשכת כעשרה ימים, בדרך כלל בשבוע האחרון של אוקטובר ובשבועיים הראשונים של נובמבר. יש שנים שבהן אין רואים פריחה גם במקומות שידוע בוודאות כי הצמח קיים. כדאי לחכות לעדכוני פריחה של מטיילים.

חלמונית זעירה צומחת בעיקר בגולן ובמזרח הגליל העליון, וזעיר פה וזעיר שם גם בהרים ובמרכז הארץ. תפוצתה העולמית כוללת את ארצות דרום אירופה, טורקיה ואירן עד רוסיה והקווקז, עד לרום של 2,300 מטרים מעל פני הים.

האבקה בחלמונית זעירה - גבעת עדה. צילום: נעם עביצלהאבקה בחלמונית זעירה - גבעת עדה. צילום: נעם עביצל

אתרי חלמונית גדולה

שביל הזהב ביער להב

החלמוניות ביער להב פורחת בשביל הזהב, שביל מעגלי קצר שיצרה קק"ל ליד חורבת אבו חוף שביער. הפריחה בתחילת נובמבר. השביל עובר במערה ששימשה למגורים, בשרידי קולומבריום בנוי וליד גת חצובה.

גישה: נוסעים מקריית גת דרומה בכביש 40. בצומת דבירה פונים מזרחה. 2.4 ק"מ אחרי הכניסה לקיבוץ דביר פונים דרומה (ימינה) בדרך עפר טובה לכל רכב. אחרי 1.6 ק"מ פונים שמאלה. נוסעים 650 מ' ומגלים מימין לדרך את באר תלה. מהבאר נוסעים במעלה הדרך מזרחה כ-300 מ' ומגיעים לשולי היער. כאן פונים דרומה ונוסעים עוד כקילומטר אחד עד לרחבת חניה קטנה, שלידה מתחיל שביל רגלי קצרצר העובר באתרים המשוחזרים של חורבת אבו חוף (וייז: חורבת אבו חוף).


פריחת החלמוניות בחניון להבים

מהחניון שבשולי יער להב, הנטוע כאן בגבעות גורל, יוצא שביל קצר המגיע לגיא קטן ובו אוכלוסייה  מרשימה של חלמוניות, הצומחת בין שיחים קטנים של סירה קוצנית וצמחי ספר מדבר אחרים.

גישה: בצומת להבים (כביש 40) פונים מזרחה לכביש 31. חולפים על פני הכניסה המזרחית ללהבים (הכניסה השנייה) וחונים בחניון החלמוניות שהקימה קק"ל בצל עצי היער (ווייז: חניון להבים חלמוניות).

דרך החלמוניות ביער יתיר

דרך החלמוניות ביער יתיר היא דרך עפר כבושה היטב, מתאימה לרכב פרטי. הקצה הדרומי של הדרך יוצא מכביש 316, חוצה את היער לאורך כחמישה ק"מ ומגיע לדרך הנוף המערבית של היער. הדרך מסומנת בסימון שבילים שחור. אתר פריחת החלמוניות נמצא כ-1.5 ק"מ מכביש 316. הפריחה בנובמבר.

גישה: דרך החלמוניות מסתעפת מכביש 316  כ־1.5 ק"מ מהכניסה למצודת היערנים (לכיוון חורה). 


שביל החלמוניות ביער ביריה

בגדה הצפונית של נחל מחניים, הערוץ המרכזי המנקז את יער ביריה, צומח ריכוז גדול של חלמונית גדולה. החלמוניות הראשונות מציצות כבר בימים הראשונים של נובמבר. בהמשך החודש מתגברת הפריחה, והיא דועכת לגמרי בימים הראשונים של חודש דצמבר. השביל מסומן ויורד מחניון החלמוניות, שנמצא בדרך דרך הנוף היורדת לחצור הגלילית.

גישה: מרחוב הפלמ"ח שבחצור הגלילית פונים מערבה בדרך העולה ביער ביריה (הדרך עבירה לרכב פרטי ולא לאוטובוסים). עולים בעיקולי הדרך ונהנים ממראות עמק החולה והגולן. לאחר כ-800 מ' חולפים על פני דרך הגישה למלון "בית בגליל". הדרך נמשכת ביער ומגיעה לאחר 1.1 ק"מ נוספים לחניון החלמוניות. זהו חניון קטן ובו רחבת חניה נגישה אחת ולידה שולחן פיקניק נגיש ושלושה שולחנות פיקניק רגילים. בעלי רכב רגיל מתבקשים לחנות בקרבת מקום מבלי להפריע לתנועה (ווייז: חניון שביל החלמוניות).


שביל החלמוניות בהר תבור

שביל החלמוניות בהר תבור נמצא בלב יער אורנים שנטעה קק"ל. מהחניה ועד שביל החלמוניות יש לצעוד כ-800 מ' במורד דרך עפר רחבה. במערב נראה היטב הקמר השבור של הרי נצרת המתנשא מעל עמק יזרעאל.

למרגלותינו – בקעת כסולות עם הכפר הגדול אכסאל ומעבר לה מתרוממת גבעת המורה. עוד נראים מכאן פסגות הגלבוע והרי צפון השומרון. לאחר כ-800 מ' בדרך העפר מגיעים לרחבה קטנה. עמוד עץ ועליו שלט קק"ל מכריז על המורד לשביל החלמוניות (מסומן בצבע כחול). זהו שביל מעגלי קצר העובר בין החלמוניות.

גישה: עולים ברכב פרטי (אין גישה לאוטובוסים) בדרך הסלולה והצרה העולה לפסגת התבור. בעיקול הכביש השני, לאחר כ-850 מ', נמצאת מימין רחבת חניה קטנה ובצידה שלט הסבר על שביל החלמוניות. כאן חונים (ווייז: שביל החלמוניות בהר תבור).

החלמונית הזעירה בגבעת עדה

גן המייסדים הוא חורש טבעי של אלון התבור, שריד ליער האלונים הגדול שכיסה בעבר את רמת מנשה. בין עצי האלון צומחת גם אלה אטלנטית יפה. לאחר הגשם צומחים כאן גם נרקיסים וסתווניות. שביל סלול אפשר לצפות בחלמוניות מבלי לפגוע בהן.

גישה: גן המייסדים נמצא בקצה רחוב הדקל, גבעת עדה (ווייז: גן המייסדים גבעת עדה).