דלג לתוכן העמוד
עמוד הבית
עבור לתפריט ראשי
עבור לקישורים מומלצים בתחתית העמוד
He
חיפוש מתקדם
פתח תפריט
משפחות הצמחים
חזרה
משפחות הצמחים
משפחת האברשיים
משפחת האברתיים
משפחת האדמוניתיים
משפחת האורניים
משפחת האזדרכתיים
משפחת האיריסיים
משפחת האלוניים
משפחת האלטיניים
משפחת האלף-העלה
משפחת האלתיים
משפחת האספלניים
משפחת האספרגיים
משפחת האפרוריתיים
משפחת הארכוביתיים
משפחת האשחריים
משפחת האשליים
משפחת הבאשניים
משפחת הבוציציים
משפחת הביברשטיניים
משפחת הביגנוניים
משפחת הבקעצוריים
משפחת הברושיים
משפחת הגומאיים
משפחת הגליתיים
משפחת הגפיתיים
משפחת הגפניים
משפחת הגרניים
משפחת הדגניים
משפחת הדולביים
משפחת הדלועיים
משפחת הדנשטטיים
משפחת הדקליים
משפחת ההדסיים
משפחת ההרדופיים
משפחת ההרנוגיים
משפחת הולריניים
משפחת הורבניים
משפחת הורדיים
משפחת הזוגניים
משפחת הזיפניים
משפחת הזיתיים
משפחת החבלבליים
משפחת החיעדיים
משפחת החלבלוביים
משפחת החלמיתיים
משפחת החמציציים
משפחת הטבוריתיים
משפחת הטופליים
משפחת הטחבי כבד (מערכת)
משפחת הטחבי עלים (מערכת)
משפחת הטחבי קרן (מערכת)
משפחת הטמוסיים
משפחת הימלוחיים
משפחת היערתיים
משפחת היצהרוניים
משפחת הירבוזיים
משפחת הכופריים
משפחת הכחליתיים
משפחת הכף-צפרדע
משפחת הכפתוריים
משפחת הלבניים
משפחת הלוטמיים
משפחת הלועניתיים
משפחת הלופיים
משפחת הלחכיים
משפחת הלילניים
משפחת הלשון-אפעה
משפחת המורינגיים
משפחת המורכבים
משפחת המורניים
משפחת המימוניים
משפחת המישיים
משפחת המצליבים
משפחת המרבה-חלב
משפחת המרסיליים
משפחת המתנניים
משפחת הנאדידיים
משפחת הנהרוניתיים
משפחת הנופריים
משפחת הנוריתיים
משפחת הנר-הלילה
משפחת הנרקיסיים
משפחת הסבונניים
משפחת הסהרוניים
משפחת הסוככיים
משפחת הסולניים
משפחת הסופיים
משפחת הסחלביים
משפחת הסיגליים
משפחת הסימרוביים
משפחת הסלביניים
משפחת הסלוודוריים
משפחת הסמריים
משפחת הסנטליים
משפחת הספלוליים
משפחת הסרפדיים
משפחת הסתווניתיים
משפחת העופריתיים
משפחת העיריתיים
משפחת העלקתיים
משפחת הערבזיים
משפחת הערבתיים
משפחת הערטניתיים
משפחת העריים
משפחת הפואתיים
משפחת הפונטדריים
משפחת הפיגמיים
משפחת הפיטולקיים
משפחת הפילנתאיים
משפחת הפעמוניתיים
משפחת הפרגיים
משפחת הפרנקניים
משפחת הפרעיים
משפחת הפשתיים
משפחת הצבריים
משפחת הצלפיים
משפחת הצפורניים
משפחת הקוציציים
משפחת הקזואריניים
משפחת הקטניות
משפחת הקיסוסיים
משפחת הקיסוסיתיים
משפחת הקנאביים
משפחת הקרנניים
משפחת הרב-רגליים
משפחת הרגלתיים
משפחת הרופיניים
משפחת הרימוניתיים
משפחת הרכפתיים
משפחת הרקפתיים
משפחת השבטבטיים
משפחת השושניים
משפחת השעוניתיים
משפחת השלמוניים
משפחת השפתניים
משפחת השרביטניים
משפחת השרכיניים
משפחת התותיים
משפחת התת-משפחת סילקיים במשפחת הירבוזיים
פתח תפריט
רשימת הצמחים באתר
חזרה
רשימת הצמחים באתר
צמחים מוגנים
צמחי תבלין
צמחים רעילים ומסוכנים
צמחי מרפא
צמחים בסכנת הכחדה (צמחים "אדומים")
צמחים פולשים
צמחים אלרגניים
צמחים צופניים
פתח תפריט
קק"ל - יערות וגנים בוטנים
חזרה
קק"ל - יערות וגנים בוטנים
עצים ביערות קק"ל
גן בוטני אילנות
גן בוטני אגמון החולה-קק"ל
מונחון - מילון מושגים
פתח תפריט
דיווחי פריחה מהשטח
חזרה
דיווחי פריחה מהשטח
מועדי הפריחה
פתח תפריט
כתבות
חזרה
כתבות
מאמרי דעה
פתח תפריט
האבקה בראי ישראלי
חזרה
האבקה בראי ישראלי
תצלומי גרגרי אבקה
פתח תפריט
צמחים במקורות ובפולקלור
חזרה
צמחים במקורות ובפולקלור
צמחים ופולקלור
שבעת המינים
ארבעת המינים
צמחים במקורות
פתח תפריט
מתכונים
חזרה
מתכונים
כבושים וחמוצים
מנות עיקריות
מרקים
משקאות
מתוקים
סלטים חמים
סלטים קרים
תבלינים
פתח תפריט
אודות
חזרה
אודות
רשימת מקורות
דיווחי פריחה
סגור תפריט עליון
קרן קימת לישראל
חינוך ונוער
מסלולי טיולים
שבילי אופניים
הקלק וטע
צמח השדה
צרו קשר
He
דיווחי פריחה
חיפוש
סגור חיפוש
ראשי
כתבות
אל פריחת החלמוניות!
חיפוש צמחים
חיפוש צמחים
שם הצמח
משפחה
{{ families.Title }}
צבע
{{ colors.Title }}
צורת חיים
{{ lifeforms.Title }}
תפוצה
{{ distributions.Title }}
עונת הפריחה
{{ floweringmonth.Title }}
{{ab}}
{{ ab }}
חיפוש
ניקוי
אל פריחת החלמוניות!
מאת: יעקב שקולניק
שני מיני חלמונית פורחים בר בארצנו – חלמונית גדולה וחלמונית זעירה. המקומות שבהם פורחת החלמונית גדולה הפכו זה מכבר אתרי עלייה לרגל לחובבי הטבע. אין פלא. החלמונית הגדולה מצמיחה פרחים גדולים ויפים, בצבע חלמון עז, המשובבים כל נפש. וסיבה נוספת: החלמונית פורחת בסתיו המוקדם, עוד לפני הגשם, בחודשים אוקטובר-נובמבר, בולטת מאוד על רקע הצמחייה היבשה. ואם תרצו, היא גם אחד הסימן המובהקים לסיומו של הקיץ, מבשרת שעונת פריחה ססגונית נמצאת לפתחנו ממש. כמבשרי סתיו רבים, גם הסוג חלמונית הוא בעל בצל (גיאופיט), השומר חומרי מזון כדי שיוכל לפרוח בתקופת השנה שנוחה לו.
ברשימה זו נספר לכם על חמישה אתרי פריחה של חלמונית גדולה ביערות קק"ל ומקום נוסף הידוע כאתר פריחה של חלמונית זעירה. אבל לפני כן, כמה מילים על החלמוניות.
מקבץ חלמונית זעירה בשיא פריחה - גבעת עדה. צילום: נעם עביצל
חלמונית גדולה
החלמונית הגדולה
צומחת בעיקר באזורים ההרריים של הארץ, מהחרמון עד רכס ירוחם. היא מעדיפה את אזור הספר של הים התיכון משני צדי קו פרשת המים הארצי, עם "גיחות" לאזורים גשומים יותר, העיקר שהקיץ יהיה יבש וחם. תפוצתה העולמי משתרעת באירן, טורקיה ומזרח הים התיכון.
הפרחים גדולים. ששת עלי העטיף של חלק הפרח שנמצא מעל לאדמה מגיעים לאורך של כשמונה ס"מ. מתחת לאדמה הפרח מייצר צינור באורך דומה ובתחתיתו נמצאת השחלה. ההפריה ויצירת הפרי, אם כך, נעשים מתחת לאדמה.
עלי העטיף מסודרים בשני דורים ובקצות שלושת עלי העטיף החיצוניים יש שערות ובהן אוסמוספורים – בלוטות המדיפות חומרי ריח שמושך מאביקים. על ההאבקה ופרטים נוספים הקשורים בחיי הצמח תוכלו לקרוא במאמר
האבקת חלמונית גדולה
, מאת אמוץ דפני ודן איזקוביץ.
האוכלוסיות הצומחות במקומות הגבוהים מקדימות לפרוח. בחרמון ובהר מירון הן פורחות כבר במחצית השנייה של אוקטובר, ואילו במקומות הנמוכים יותר, הר תבור ויער מיתר הן פורחות בסוף נובמבר. משך הפריחה של פרח בודד הוא 7 עד 10 ימים ושל אוכלוסיית פרחים כחודש.
חלמונית גדולה - שביל החלמוניות בתבור. צילום: נעם עביצל
חלמונית זעירה
מי שמצפה למצוא
בחלמונית הזעירה
(Sternbergia colchiciflora) את היופי והעוצמה שיש בחלמונית הגדולה, עלול להתאכזב. מחפשי הצמחים הנדירים, לעומת זאת, יתלהבו מאוד לגלות את הפרח, שמציץ בקושי מהאדמה ולפעמים אף פורח בתוכה, מבלי לגלות את נוכחותו לאוויר העולם. משמעות הדבר היא שפרח כזה מסוגל לעשות האבקה והפריה עצמית, על היתרונות והחסרונות שבכך. יתרון אפשרי – לא תלוי במאבקים ובשגיונות מזג האוויר. חסרון – הפחתת השונות הגנטית.
הפרח מזכיר בגודלו את סתוונית היורה, אורכו עד כ-3 ס"מ. רק הצבע הצהוב ומבנה הפרח מרמזים שלפנינו אחות קרובה של החלמונית הגדולה. תקופת הפריחה של ריכוזי האוכלוסייה קצרה ונמשכת כעשרה ימים, בדרך כלל בשבוע האחרון של אוקטובר ובשבועיים הראשונים של נובמבר. יש שנים שבהן אין רואים פריחה גם במקומות שידוע בוודאות כי הצמח קיים. כדאי לחכות לעדכוני פריחה של מטיילים.
חלמונית זעירה צומחת בעיקר בגולן ובמזרח הגליל העליון, וזעיר פה וזעיר שם גם בהרים ובמרכז הארץ. תפוצתה העולמית כוללת את ארצות דרום אירופה, טורקיה ואירן עד רוסיה והקווקז, עד לרום של 2,300 מטרים מעל פני הים.
האבקה בחלמונית זעירה - גבעת עדה. צילום: נעם עביצל
אתרי חלמונית גדולה
שביל הזהב ביער להב
החלמוניות ב
יער להב
פורחת
בשביל הזהב
, שביל מעגלי קצר שיצרה קק"ל ליד חורבת אבו חוף שביער. הפריחה בתחילת נובמבר. השביל עובר במערה ששימשה למגורים, בשרידי קולומבריום בנוי וליד גת חצובה.
גישה
: נוסעים מקריית גת דרומה בכביש 40. בצומת דבירה פונים מזרחה. 2.4 ק"מ אחרי הכניסה לקיבוץ דביר פונים דרומה (ימינה) בדרך עפר טובה לכל רכב. אחרי 1.6 ק"מ פונים שמאלה. נוסעים 650 מ' ומגלים מימין לדרך את באר תלה. מהבאר נוסעים במעלה הדרך מזרחה כ-300 מ' ומגיעים לשולי היער. כאן פונים דרומה ונוסעים עוד כקילומטר אחד עד לרחבת חניה קטנה, שלידה מתחיל שביל רגלי קצרצר העובר באתרים המשוחזרים של חורבת אבו חוף (וייז: חורבת אבו חוף).
פריחת החלמוניות בחניון להבים
מהחניון שבשולי
יער להב
, הנטוע כאן בגבעות גורל, יוצא שביל קצר המגיע לגיא קטן ובו אוכלוסייה מרשימה של חלמוניות, הצומחת בין שיחים קטנים של סירה קוצנית וצמחי ספר מדבר אחרים.
גישה
: בצומת להבים (כביש 40) פונים מזרחה לכביש 31. חולפים על פני הכניסה המזרחית ללהבים (הכניסה השנייה) וחונים בחניון החלמוניות שהקימה קק"ל בצל עצי היער (ווייז: חניון להבים חלמוניות).
דרך החלמוניות ביער יתיר
דרך החלמוניות ביער יתיר
היא דרך עפר כבושה היטב, מתאימה לרכב פרטי. הקצה הדרומי של הדרך יוצא מכביש 316, חוצה את היער לאורך כחמישה ק"מ ומגיע לדרך הנוף המערבית של היער. הדרך מסומנת בסימון שבילים שחור. אתר פריחת החלמוניות נמצא כ-1.5 ק"מ מכביש 316. הפריחה בנובמבר.
גישה
: דרך החלמוניות מסתעפת מכביש 316 כ־1.5 ק"מ מהכניסה למצודת היערנים (לכיוון חורה).
שביל החלמוניות ביער ביריה
בגדה הצפונית של נחל מחניים, הערוץ המרכזי המנקז את
יער ביריה
, צומח ריכוז גדול של חלמונית גדולה. החלמוניות הראשונות מציצות כבר בימים הראשונים של נובמבר. בהמשך החודש מתגברת הפריחה, והיא דועכת לגמרי בימים הראשונים של חודש דצמבר. השביל מסומן ויורד
מחניון החלמוניות
, שנמצא בדרך דרך הנוף היורדת לחצור הגלילית.
גישה
: מרחוב הפלמ"ח שבחצור הגלילית פונים מערבה בדרך העולה ביער ביריה (הדרך עבירה לרכב פרטי ולא לאוטובוסים). עולים בעיקולי הדרך ונהנים ממראות עמק החולה והגולן. לאחר כ-800 מ' חולפים על פני דרך הגישה למלון "בית בגליל". הדרך נמשכת ביער ומגיעה לאחר 1.1 ק"מ נוספים לחניון החלמוניות. זהו חניון קטן ובו רחבת חניה נגישה אחת ולידה שולחן פיקניק נגיש ושלושה שולחנות פיקניק רגילים. בעלי רכב רגיל מתבקשים לחנות בקרבת מקום מבלי להפריע לתנועה (ווייז: חניון שביל החלמוניות).
שביל החלמוניות בהר תבור
שביל החלמוניות בהר תבור
נמצא בלב יער אורנים שנטעה קק"ל. מהחניה ועד שביל החלמוניות יש לצעוד כ-800 מ' במורד דרך עפר רחבה. במערב נראה היטב הקמר השבור של הרי נצרת המתנשא מעל עמק יזרעאל.
למרגלותינו – בקעת כסולות עם הכפר הגדול אכסאל ומעבר לה מתרוממת גבעת המורה. עוד נראים מכאן פסגות הגלבוע והרי צפון השומרון. לאחר כ-800 מ' בדרך העפר מגיעים לרחבה קטנה. עמוד עץ ועליו שלט קק"ל מכריז על המורד לשביל החלמוניות (מסומן בצבע כחול). זהו שביל מעגלי קצר העובר בין החלמוניות.
גישה
: עולים ברכב פרטי (אין גישה לאוטובוסים) בדרך הסלולה והצרה העולה לפסגת התבור. בעיקול הכביש השני, לאחר כ-850 מ', נמצאת מימין רחבת חניה קטנה ובצידה שלט הסבר על שביל החלמוניות. כאן חונים (ווייז: שביל החלמוניות בהר תבור).
החלמונית הזעירה בגבעת עדה
גן המייסדים הוא חורש טבעי של אלון התבור, שריד ליער האלונים הגדול שכיסה בעבר את רמת מנשה. בין עצי האלון צומחת גם אלה אטלנטית יפה. לאחר הגשם צומחים כאן גם נרקיסים וסתווניות. שביל סלול אפשר לצפות בחלמוניות מבלי לפגוע בהן.
גישה
: גן המייסדים נמצא בקצה רחוב הדקל, גבעת עדה (ווייז: גן המייסדים גבעת עדה).
לפניך רכיב גלריית תמונות
חניון החלמוניות ביער ביריה. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
הקולומבריום ביער להב, ליד פריחת החלמוניות. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
גן המייסדים בגבעת עדה. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל