1. "בולמים צריכים להיות קשיחים"
רוכבים רבים נוטים להקשיח את הבולמים שלהם כשהם מגלים שהגומייה על הבולם נמצאת בסוף הרכיבה צמודה לקראון. התפיסה שלפיה אסור לבולם להיסגר עד סוף מהלכו שגויה ביסודה שכן תפקידם המקורי של הבולמים שלנו הוא לשכך את המהמורות, ואת זה הם עושים, ובכן... על ידי כך שהם מתכווצים...
נכון הוא שבולם שנטרק בכל קפל קרקע קטן ככל הנראה סובל מלחץ אוויר נמוך (או מקפיץ שאינו מתאים למשקל הרוכב), אבל אין שום סיבה שתסיימו רכיבה כשהבולם לא ביצע את עבודתו.
הקפידו לבדוק SAG (שקיעה ראשונית) לפני הרכיבה והתאימו אותה לסגנון הרכיבה ולמסלול שאליו אתם יוצאים. ככל שהמסלול משובש יותר, כך עדיף שהשקיעה הראשונית תהיה גדולה יותר, אך לא גדולה מדי כך שהבולם ייטרק. בולמים קשיחים מדי פשוט יהפכו את הרכיבה שלכם ללא נעימה, וחוץ מזה, מה ההיגיון להשקיע ממון רב בבולם כשאתם מונעים ממנו לבצע את עבודתו?
2. "בלמים טובים צריכים לנעול את הגלגל"
חלק לא מבוטל של הרוכבים מצהירים שמבחינתם בלם טוב הוא כזה הנועל את הגלגל. ובכן, אם אתם בעניין של איבוד שליטה כתוצאה מהחלקה, אז אתם צודקים...
אבל בחיים האמיתיים, בלמים טובים (ובטיחותיים) הם כאלו שיש להם מודולציה, קרי – היכולת למנן את עוצמת הבלימה ולשלוט בה שכן בלם שיש לו שני מצבים, פתוח ונעול, לא רק שיפגום בחוויית הרכיבה, אלא אף יסכן את הרוכב. עלינו לזכור כי גלגל שמחליק הוא קודם כל גלגל שישאף להוביל, זאת אומרת שאם הגלגל האחורי שלכם ננעל והוא מחליק בעוד הקדמי מתגלגל, הוא יהפוך למהיר יותר, וחלקם האחורי של האופניים ינסה לעקוף את חלקם הקדמי ובכך יגרום לכם לאבד שליטה. מעבר לכך, גלגל שמחליק הוא גלגל שאין לנו שליטה עליו, כך שאם הגלגל הקדמי שלנו מחליק, הרי שניטלת מאיתנו יכולת ההיגוי ואף אחד לא באמת רוצה לא לשלוט בכידון האופניים שלו...
3. "אני לא משתמש בבלם הקדמי – זה מסוכן"
בהמשך לסעיף הקודם, ישנם רוכבים אשר מצהירים שאינם עושים שימוש בבלם הקדמי מפני שהם חוששים לאבד שליטה כתוצאה מהחלקה או להתהפך קדימה כתוצאה מנעילת הגלגל הקדמי. בפועל, בכל פעם שאנחנו בולמים חלק לא מבוטל משקלנו מוטה קדימה, מה שמייצר אחיזה טובה יותר בין הצמיג הקדמי והקרקע, ולכן הבלם הקדמי הוא זה שיסייע לנו לבלום טוב יותר. שימוש רק בבלם האחורי (שעליו יש באופן טבעי פחות משקל ולכן אחיזתו פחותה) מגדיל את הסיכוי להחלקת הגלגל האחורי ולאיבוד שליטה. אין ספק שלחיצה חזקה מדי על ידית הבלם יכולה לגרום להחלקה או להתהפכות, ולכן השיטה הנכונה לבלימה היא סחיטה של הידית ולא לחיצה ברוטאלית עליה. אם תשכילו לעשות שימוש נכון ומשולב בשני הבלמים שלכם ותשפרו את שפת הגוף ואת מיקומכם על האופניים בכל שלבי הרכיבה, תוכלו ליהנות משליטה מלאה.
4. "רכיבה עם קליטים מסוכנת יותר"
כן, אנחנו מבינים שהמחשבה להיות מחובר לאופניים יכולה להפחיד, אך בפועל לאחר תקופת תרגול קצרה ההתנתקות מהפדל הופכת לרפלקס, וכמות הפציעות שמקורן בחוסר היכולת להתנתק מן האופניים זעומה. יתרה מזו, רכיבה מחוברת מאפשרת לרוכב שליטה טובה יותר באופניים גם בקטעים טכניים, ובוודאי בקטעים משובשים ומהירים, ורוכבים שהתרגלו לרכוב מחוברים יעידו שאם מסיבה כלשהי יש כשל והם אינם יכולים להתחבר, אז הם מתחילים לחוש חוסר ביטחון...
בסופו של יום, רכיבה מחוברת מקנה לרוכב יתרונות רבים בתחום השליטה ויעילות הדיווש, כך שחבל לוותר עליה.
5. "רכיבה על סינגל ספיד היא לחזקים בלבד"
ייתכן שנתקלתם בהם בשבילים, רוכבים על אופני זנב קשיח בעלי שלדת ברזל עם הילוך אחד בלבד, ואולי אפילו בלי בולם קדמי. חלק גדול מהרוכבים מתייחסים לבני החבורה הזו כאל משוגעים, וסבורים שהרכיבה על אופניים בעלי הילוך בודד שמורה רק לרוכבים חזקים מאוד. בפועל, רכיבה על אופני סינגל ספיד אינה מוגבלת לגיל או ליכולת גופנית או טכנית, כל אחד יכול לרכוב על אופני סינגל ספיד לו רק יחפוץ בכך ו"יתחבר" לסגנון הרכיבה הזה. לרכיבה על אופני סינגל ספיד יש את האופי הייחודי שלה (כמו כל סגנון רכיבה אחר), ומה שמאפיין אותה בעיקר הוא השקט והיעדר הצורך להתעסק עם מערכות ההילוכים. המוטו של רוכבי הסינגל ספיד הוא להיות טרוד כמה שפחות ותלוי כמה שפחות במערכות "מיותרות", ולהסתמך על הגוף. מי שמצא את סגנון הרכיבה הזה אטרקטיבי מעיד על כך שעם הזמן יכולתו הטכנית השתפרה, כמו גם כושרו הגופני, והרכיבה הופכת לסוג של חוויה מדיטטיבית כמעט.
6. "קרבון טוב יותר מאלומיניום או מברזל"
למעשה, נוכל להחליף את סדר החומרים במשפט כאוות נפשנו, ועדיין נקבל את אותה תפיסה שגויה בכל פעם מחדש... מגוון החומרים הרחב שמשמש כיום את החברות לבניית שלדות האופניים מאפשר לרוכב לבחור בחומר שמשרת את צרכיו בצורה הטובה ביותר, אך אין דבר כזה "החומר הכי טוב"; לכל אחד מן החומרים יש יתרונות וחסרונות בהיבט של משקל, חוזק, עמידות למכות, קשיחות ועמידה במאמצי פיתול, אורך חיים, מראה וכמובן מחיר... לומר שחומר X הוא החומר המושלם, משול להכתרת הפלאפל כמאכל הטעים בעולם.
7. "מחפש צמיג שיתגלגל מהר ותהיה לו אחיזה בכל תנאי ובכל עונה"
מדי פעם אפשר לשמוע את השאלה הזו ברחבי היער, או לקרוא אותה בפורומים ובדיונים ברשת. העניין הוא שעצם השאלה עצמה מעיד על חוסר הבנה בסיסי בצמיגי אופניים, בצמיגים בכלל ואולי גם לגבי החיים J ובכן, בחיים כמו בחיים, אין מוצר שיכול להתאים להכול. רכב ספורט לא יכול לשמש כמשאית, ואין חולצה שיכולה לשמש אותנו לבדה גם בקיץ הלוהט וגם בחורף הקר. צמיגי האופניים שלנו גם הם מיועדים לתת פתרון לצרכים ספציפיים. צמיג צר עם מבנה סוליה ייעודי יהיה בעל התנגדות גלגול קטנה ולכן יהיה מהיר, אך אי אפשר לצפות ממנו שיספק לנו אחיזה בסיבובים בתנאי דרדרת או ברכיבה בבוץ, למשל... חברות הצמיגים עושות מאמצים כבירים לייצר דגמי צמיגים שנותנים פתרון לרוב תנאי הרכיבה, אך בכל מקרה צמיגים כאלו יהיו סוג של פשרה כי הם יספקו ביצועים ממוצעים ומטה במגוון רחב של תרחישים. מי שחפץ בצמיג שישרת אותו היטב ויספק ביצועים מעולים, חייב לבחור בצמיג שמיועד לתנאי הרכיבה הספציפיים הדרושים לאותו רוכב.
8. "27.5 זה קוטר הגלגל המושלם"
הנה עוד אמירה ממשפחת ה"הכי טוב" שהגיע הזמן להפריך, ויפה שעה אחת קודם. גלגלי האופניים עברו לא מעט תהפוכות בשנים האחרונות, ועד שהצלחנו להתאושש ממהפכת ה-29 נחת עלנו קוטר חדש, ה-27.5, והצית מחדש דיונים וויכוחים לוהטים. בחירת קוטר הגלגל עבור אופניים בכלל ואופני הרים בפרט לוקח אותנו הרבה מאוד שנים אחורה, ומנבירה בדפי ההיסטוריה אנו למדים שהבחירה בקוטר זה או אחר לא תמיד הייתה מבוססת על מחקר מעמיק, אלא על החלטות שרירותיות שנבעו בעיקר מחישוקים שהיו זמינים באותה תקופה ונלקחו מעגלות או מאמצעי שינוע אחרים. בשנים האחרונות החלו חברות האופניים והצמיגים להשקיע זמן ומאמץ בלימוד הנושא, וכפועל יוצא נחשפנו למהפכת חישוקי ה-29. לכל אחד מקוטרי הגלגל יש כמובן יתרונות וחסרונות ברורים ומוכחים, והמרדף אחר "הקוטר המושלם" ימשיך מן הסתם עוד זמן רב. יש שיאמרו שכל עניין קוטרי הגלגל הוא תעלול שיווקי שמאפשר לחברות האופניים להגדיל את המכירות, והם "ממציאים את הגלגל מחדש" כחלק מהאג'נדה העסקית שלהם.
9. "אוכף האופניים צריך להיות רחב ומרופד"
אחד החלקים הכי משמעותיים עבור הרוכב הוא כמובן האוכף. אנחנו מבלים עליו שעות רבות של ישיבה, וככזה הוא חייב להיות נוח. אחת הטעויות הנפוצות של רוכבים מתחילים היא לבקש המלצות לאוכף מאחרים, בשעה שבפועל אוכף שיכול להיות נוח מאוד עבור רוכב מסוים יכול להתגלות כמכשיר עינויים עבור אחר. מבנה האוכף חייב להתאים למבנה האנטומי של חלקנו האחורי, ובחירת האוכף שיעשה זאת בצורה הטובה ביותר היא משימה לא פשוטה שדורשת לא מעט ניסוי וטעייה. אם בדעתכם לבחור את האוכף הטוב ביותר עבורכם, עליכם לנסות לרכוב על כמה שיותר אוכפים ולחוש מי מהם מתאים לכם ביותר. כמובן לא לשכוח שעבור רוכבים חדשים נדרשת תקופת הסתגלות ולכולנו כאב הישבן בהתחלה, הכאבים חולפים עם הזמן וככל שמתרגלים לתנוחה החדשה, כך קל יותר להגדיר איזה הוא האוכף הנוח ביותר עבורנו.
10. "חשוב לנקות את האופניים היטב לאחר כל רכיבה"
אין ספק שאופניים נקיים ומצוחצחים נראים טוב יותר וגורמים נחת רוח לבעליהם. עם זאת, צריך לזכור שמים (בעיקר בלחץ גבוה) וחומרי ניקוי הם אויבים מרים של מכלולי האופניים. התזת מים בלחץ גבוה או שימוש במכונת קיטור ("גרניק") יכולים לגרום נזק גדול למסבים ולצירים שעלולים להחליד כתוצאה מכניסת מים לתוכם, וחלקים אחרים רגישים לחומרי ניקוי שעלולים לפגום בחומרים שמהם הם עשויים. אם אתם רוצים לשמור על האופניים שלכם נקיים, טוב תעשו אם תנקו אותם באמצעות סמרטוט, ואם אתם חייבים להתיז מים, עשו זאת באמצעות זרם חלש והימנעו ככל האפשר מהתזה ישירה על צירי הגלגל, מסבי השלדה, הציר המרכזי וכיו"ב. השתדלו לא לעשות שימוש בדטרגנטים, וכשאתם משמנים את האופניים עשו זאת תוך הקפדה שהשמן לא ייזל על הרוטורים או על חלקים אחרים שיכולים להינזק ממנו.